שאלה
ב"ה
לכיפה
שלום כבוד הרב דוד לוי
ויקרא פרק ז יט
וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר-יִגַּע בְּכָל-טָמֵא לֹא יֵאָכֵל בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף וְהַבָּשָׂר כָּל-טָהוֹר יאכַל בָּשָׂר:
ספר החינוך מצוה קמו - מצות שריפת בשר קדש שנטמא (מ)
מדיני המצוה, מה שאמרו זכרונם לברכה שקלים פ"ח מ"ו שאם נטמאו בפנים (בית המקדש) שורפין אותן בפנים, נטמאו מבחוץ שורפין אותן בחוץ (בעיר ירושלים), ובין שנטמא באב הטומאה או בולד הטומאה שורפין אותו, ונותר של קדשים קלים שורפין אותו הבעלים בבתיהן (שבירושלים). וכל עצמות הקדשים שאין בהן מוח אינן טעונין שריפה, חוץ מעצמות הפסח. והענין הזה יחזק קצת טענותינו בהפסד הבשר שאמרנו (??), ועל כן העצמות שאינם באים לידי הפסד אינם טעונין שריפה...
שאלה1: מה כוונת הרב והענין הזה יחזק קצת טענותינו בהפסד הבשר שאמרנו ?
ואלו הן הנשרפין, בשר קדש שנטמא או נותר או קרבן שנפסל, וכן המנחה שנטמאת או נפסלה או נותרה, ואשם תלוי שנודע לו לבעליו שלא חטא (אחר) קודם שנזרק דמן, וחטאת העוף הבאה על הספק, ושער נזיר טהור, והערלה וכלאי הכרם...
שאלה 2: האם היו שורפים פירות ערלה וכלאי כרם ? (הם מכילים הרבה מים ) או אולי ממתינים שיתייבשו ואז שורפים ?
בתודה ממשה
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום לך,
שאלה 1 -
ספר החינוך, כדרכו, מנסה למצוא טעמים למצוות, הנקראים בלשונו 'שורשי המצוה'. במצוה קמג הוא מביא שורשי המצוה למצוות שריפת נותר בקודשים (פרט לקרבן פסח):
1. טבע הבשר להסריח ולכן להגדלת כבוד הקרבן הצטוונו לשורפו ולבערו מיד כדי שהאדם לא יקוץ בו ובריחו. הכליון הגמור הוא ע"י האש.
2. להגדיל את בטחון האדם בה' שלא ישאיר ממנו ליום אחר. (זה דומה לאפיקומן בליל הסדר שאנו נוהגים מנהג עניים להצפין אותו לעתיד, כאן לדברי ספר החינוך, הקב"ה רוצה למנוע מהאדם להשאיר מהקרבן לזמן אחר או לאדם אחר, או בהמה).
שאלה 2 -
בהמשך הדברים בספר החינוך מפורש "דבר שאין דרכו להשרף כגון משקין של ערלה וכלאי הכרם - הרי אלו ישפכו".
לענ"ד אין בעיה לשרוף את הפירות (אתה יכול לשים פרי במדורה ולראות כיצד הוא נשרף).
בכל מקרה אם ריבוי המים יפריע - ניתן לשפוך אותם.
לא נראה שנכון להמתין שיתייבשו שכן אחת המטרות היא שלא יכשלו בכך, וההמתנה עלולה להיות מכשול.
בברכה דוד לוי
098987548