שמירת העיניים

בס"ד

שלום רב,

תעשה הבחנה בין שלמות ובית השתלמות. השלמות היא של הבורא, ההשתלמות שלנו. הצדיק איננו אדם מושלם אלא אדם משתלם. על כך נאמר: 'שבע יפול צדיק וקם'. הצדיק מודע לכך שהוא עלול ליפול, לכן כשהוא נופל הוא לא מתייאש אלא מתנער וקם. אדם צריך לדעת שהוא לא מלאך והוא עלול לחטוא.

אחרי ההקדמה הזאת נחזור לשאלה שלך (ציטוט): "...אחרי יומיים אני נופל שוב, זה מעציב אותי..."

אחרי שהבנת שאתה בן אדם שעלול ליפול אל תקח קשה מדי את הנפילה שלך ואל תהיה עצוב.

המשך השאלה שלך (ציטוט): "אין לי מספיק חרטה על החטאים הללו..."

אחרי שהבנת שאתה בן אדם שעלול ליפול, אל תאשים את עצמך, כאילו אין לך מספיק חרטה.

אתה נופל כי היצר שלך חזק ואינך מצליח לשמור על הגוף שלך. הצער והחרטה שלך מעידים שהנפילה היא רק בגוף, הנשמה שלך טהורה.

תזכור: לנפילה הגופנית יש תיקון. אתה מכיר את התיקון: להצטער - להתחרט - להשתדל שלא לחזור לכך. ההשתדלות איננה: "לעולם זה לא יקרה". ההשתדלות היא להתרחק כמה שאתה יכול: שבוע שבועיים. בכל פעם תנסה להחזיק יותר זמן בלי ליפול: אם עכשיו זה קורה כל יומיים - תציב מטרה שתצליח לשמור שלשה ימים. בעוד שבועיים - תציב מטרה של שמירה למשך ארבעה ימים... אם באמצע פתאום נפלת, אל תתייאש. תראה בכך מקרה בודד שלא צריך לפגום את ההתקדמות הכללית שלך.

דע לך: הבעיה האמתית שלך אינה הנפילה, אלא המצב הרגשי שאתה נכנס אליו אחרי נפילה: אתה מאשים את עצמך ונעצב מאוד. זו הבעיה האמתית - הכעס שלך על עצמך והעצבות שנגרמת לך. הקושי הזה עלול לפגוע בך יותר מהנפילות עצמן, כי אתה עלול להתייאש. היאוש מתיש, המיואש מאבד את כל כוחותיו ואז נופל חלילה לידי היצר הרע בלי שום דרך להמשיך ולהחזיק את עצמו.

יהודי מתפלל שלש פעמים ביום: 'השיבנו אבינו... והחזרנו בתשובה שלמה לפניך' - בכל תפילה הוא מבטיח לחזור בתשובה שלימה - בכל זאת, בתפילה הבאה הוא שוב מבקש תשובה...

עם זאת, כל יהודי בטוח שד' סולח לו = זו התפילה הבאה: "סלח לנו אבינו כי חטאנו... כי אתה ד' טוב וסלח ורב חסד לכל קוראיך". היצר הרע מעורר רגשי אשמה ותחושות יאוש. רגשות שליליים מחלישים את האדם. האדם החלש מפסיק להתמודד, ממילא היצר הרע מנצח (חלילה). לכן עליך להתחזק. לא להאשים את עצמך. לא להיות עצוב. להבין שלכל אדם יש נפילות. כל אחד והנפילות שלו. ותמיד לדעת: 'שבע יפול צדיק וקם'.