שאלה
שלום רב,
אני בחור ישיבה שמגדיר את עצמו כתורני, אני מגיע ממשפחה דתית וכל חיי גדלתי במסגרות דתיות.. אני נפגש כבר תקופה במטרה למצוא את האחת ולהקים בית בישראל, אך לאחרונה החלטתי לקחת הפסקה משידוכים בגלל שאני נמצא בקונפליקט עם עצמי, לצערי מאז שאני זוכר את עצמי בתקופת הנערות אני נופל בשמירת העיניים ופגם הברית, ניסיתי להיפתר מההרגל המגונה הזה כמה וכמה פעמים אך ללא הצלחה, כל פעם תקופת הנקיות הזאת נמשכת ימים עד חודשים מספר ואז מגיעה הנפילה, אני מרגיש שכל החיים אני נמצא במין מעגל של חטא, אף על פי שיש תקופות נקיות מדי פעם.. מרגיש לי לא הוגן להיפגש עם בחורה תורנית שרוצה בעל תורני ואלו הם ההרגלים שלי.. כמובן שיש תקופות יפות יותר ויש פחות, אבל תמיד בסוף תגיע הנפילה ותסתור את כל תקופת הנקיות.. אני חבר בכל מיני אתרים שעוזרים להתמודד עם שמירת העיניים באינטרנט, וגם שם אני מוצא אנשים שנאבקים מול ההרגל הזה ואפילו מגיעים להצלחות יפות כמו כמה חודשים רצופים של נקיות וכדומה, אך גם אותם אנשים נופלים כל כמה זמן ומתחילים מחדש את סבב הנקיות.. בנוסף שמעתי גם סיפורים על אנשים נשואים שאף הם מתמודדים עם אותו הניסיון כשבת זוגם נמצאת בהיריון, והייחוד איתה לא קורה כבתקופות רגילות, כמובן שמדובר באנשים תורניים שרוצים לעבוד על מידותיהם ולשמור על יראת השמיים שלהם.
אני יודע שהניסיון הזה כל כך נפוץ בעולמנו כיום, ומצד שני כמעט ולא מדובר בחברה, לא במסגרות הפורמליות ולא בין החברים..( לפחות מאיפה שהגעתי..) רציתי לקבל קצת התייחסות להתמודדות הזאת.. האם זה ניסיון שילווה אותנו (הגברים) כל החיים?(המעגל הזה של תקופת נקיות ואז נפילה שסותרת אותה..?) האם זה הגיוני להיות במצב של נקיות קבועה?(דהיינו בלי נפילות כלל? ) ומתוך השאלות האלה, באמת מה מידת ההשפעה של ההתמודדות עם הניסיון הזה לגבי חיפוש אחרי בת זוג? כלומר אדם שהגיע לפירקו ורוצה לתחתן ולהקים באמת "בית תורני" (למרות שמשמעות המושג הזה משתנה מאדם לאדם..) עד כמה אי ההצלחה בניסיון הזה צריכה להניא אותו מלהיפגש?
אשמח מאוד לתשובה שתשפוך אור על ההתמודדות הזאת, בבחינת מים מרווים לנפש עייפה.
תודה רבה על פועלכם הנפלא!
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום
המציאות ניתנת למבט אחר.
במקום לומר לעצמך "שכל החיים אני נמצא במין מעגל של חטא, אף על פי שיש תקופות נקיות מדי פעם", אמור- "כל החיים אני נמצא במעגל של נקיות, אף על פי שיש חטא מדי פעם".
החטא הוא המקרה, מקרה לילה כי לא טהור הוא, והעצמיות היא טהרתך וצידקתך העומדת לעד.
נכון הדבר שהחטא טעון תשובה אמיתית, ואתה אכן נוהג כך לאחר שאתה נופל. אך אל תתן לחטא נוסף לטומאתו, גם לצבוע את כל ימיך באוירה של טומאה ורישעה.
אדרבה, עיקרך טוב, יומך ולילך בתורה, ולכן הטומאה מקרית בך ולאחר תשובה על נפילה בה, אין לתת לה להתפשט על שאר חייך.
דתניא, ר' יהודה בן בתירא היה אומר- אין דברי תורה מקבלין טומאה. מעשה בתלמיד אחד שהיה מגמגם (רש"י- בעל קרי היה) למעלה מרבי יהודה בן בתירא, אמר ליה- בני, פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה, שנאמר 'הלא כה דברי כאש נאם ד'', מה אש אינו מקבל טומאה אף דברי תורה אינן מקבלין טומאה.
וכך הדריך רבינו הגר"א, שלא להתמקד בדורנו בנפילות בתחום הזה, על אף חומרתן, אלא לאחר תשובה (בעיקר מאהבה עילאה) להניח לזה, ולחזור ללמוד ולפעול כצדיק.
והלא ד' סופר את הפעמים שלא נפלת, לא פחות ממה שסופר את הפעמים שנפלת. וגדר צדיק הוא במה שרוב מעשיו לטובה, כדברי הרמב"ם בספר המדע. ואם כן דון עצמך לכף זכות, ולאחר תשובה קום ותשמח ותחזור לחיי קודש.
הדבר נכון גם לאחר נישואיך, תתמקד בתורה, ובאשתך, וביצירה טובה. תפילה מעומק הלב יחד עם אלו, מרחיקים את האדם מן העבירה, הן ברמת הביצוע, הן ברמת התחושה, שהיא כבר לא קרובה בך אלא רחוקה מעולמך.
חזק ואמץ