שאלה
היי,
חזרתי לא מזמן ממסע בפולין, זה היה מסע מאוד קשה, פיזית ונפשית,
במהלך המסע ביקרנו בקברי אחים, במחנות, ובבתי כנסת שונים שהיום הם כבר נטושים.
לפני שיצאתי למסע פחדתי שהמסע ישפיע על האמונה שלי, ובהתחלה כשחזרתי חשבתי שזה לא השפיע,
אבל עכשיו אחרי שעבר כבר שבוע בערך, אני מתחילה להרגיש שהאמונה שלי נחלשת יותר ויותר, יותר קשה לי להתפלל ולדבר על ביאת המשיח ועל הקב"ה בכללי, זה פשוט מרגיש לי כאילו אני פה כמו איזה בובה במשחק דיגיטלי שכשנוח מטפלים בי ודואגים לי אבל יגיע איזה שלב שלקב"ה ימאס ממני ואז הוא פשוט "יזנח את המשחק"..
אני מנסה להתחזק אבל אני פשוט מרגישה שהעם שלנו עבר נטישה על ידי הקב"ה, שברגע שהתחילה השואה הוא פשוט עזב אותנו ונתן לזה לקרות לנו, אני לא רוצה לחשוב ככה, אני לא רוצה לחשוב שהקב"ה נטש אותי ואני לא יודעת מה לעשות.
איך אני יכולה לחזק מחדש את האמונה?
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום לך,
ראשית נזכיר שאנו עובדי ה' ואין הוא 'עובד אצלנו'. המשמעות היא שהוא מנהל את העולם שברא. הוא לא התחייב לנו לשום דבר ולכן גם לא נכון לומר שעזב אותנו.
הדבר דומה לילד שהאמא עוזבת אותו בכניסה לגן - הוא מרגיש עזוב אבל בעתיד הוא מבין שזה היה לטובתו. את צריכה להסתכל כך על הדברים.
יותר מכך הקב"ה נתן לכל בני האדם בחירה חופשית לעשות טוב או רע.
יש שבחרו לעשות רע ואין הקב"ה מונע אותם {אם היה מונע אז לא היתה בחירה חופשית} לכן שאלה זו היתה צריכה להטריד אותך מזמן - מדוע קין הצליח להרוג את הבל אחיו והשם לא מנע זאת ממנו.
בנוסף עם ישראל הוזהר שכאשר מגיע את גאולתכם - אם אינך באים "מעמיד עליכם מלך שגזרותיו כהמן (חמור יותר מהנאצים) כדי שישובו לארץ ישראל". עיין בפירוש לשיר השירים וכן שם בגמרא ובדברי הגר"א וכן בספר 'אם הבנים שמחה' שנכתב בתקופת השואה בגטו בהונגריה ע"י אחד מגדולי הדור.
אוסיף שגם אם הקב"ה, חלילה, נטש אותנו אנו נמשיך למלא את תפקידנו בעולם ולקרוא בשם השם. אף אחד לא הבטיח לנו גן של ורדים אלא אדם לעמל יולד (עמל רוחני).
צר לי שנטמאת בטומאת ארץ העמים ויצאת מארץ ישראל לארץ שכולה טומאה. כבר חכמים לימדו אותנו על הפגמים והחסרונות של אויר ארץ העמים - אני מאחל לך שתתרפאי מזה, לעולם לא תצאי יותר מארץ ישראל ותעלי במעלות קדושה בהיותך עובדת ה', כעבד לפני רבו.
דוד לוי
098987548