שאל את הרב

איך העיסוק המתמיד בגשמיות וכסף קשור לשליחות שלנו בעולם?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 06/01/20 01:31 ט בטבת התשפ

שאלה

חינכו אותי שלכל אדם יש שליחות ובשבילה הוא בא לעולם, ובשבילה ה' הביא אותנו לעולם. אבל היום כל אחד הולך ללמוד כדי שיהיה לו מקצוע שאיתו הוא יתפרנס ועם הכסף הזה הוא יוכל להתקיים ולקנות אוכל. אבל מה הקשר של התהליך הזה לשליחות שלי? איך זה קשור לשליחות שלי בעולם? כולם מדברים על גשמיות ועל כסף, איך זה קשור לשליחות?

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

תשובה

שלום יקרה.

השאלה שלך חשובה והיא עוסקת במתח של רבים מאיתנו - שליחות וחיי העולם הזה. אנחנו רוצים את השליחות הייחודית שלנו אבל בפועל צריכים גם לחיות בעולם הזה, לפרנס את עצמנו ואת משפחתנו ולספק את כל צרכינו.

ה' ברא את העולם הזה חומרי. אנחנו אנשים חומריים ובמובן הפשוט אם לא נדאג לצרכים החומריים שלנו, לא נוכל להמשיך לחיות בעולם הזה. ואם ה' ברא כך את העולם, כנראה כך הוא רוצה שנחיה ושהעולם יתקיים. אך חוץ מהדאגה לצרכים הגשמיים הפרטיים שלנו, דרושים אנשים שיעסקו בפיתוח והקיום הגשמיים של העולם, ואם אותם אנשים לא יעסקו באותם תחומים גשמיים, העולם לא ימשיך להתקיים וממילא גם לא הרוחניות שבו. עיקר מחשבתנו אמורה להיות בעבודת ה' וברוחניות, אך היא לא תוכל להתקיים בלי העיסוק הגשמי שמקיים אותנו כפשוטו.

אז את שואלת, איך משלבים את הדאגה לחומר עם השליחות שלי? הנה כמה מחשבות בעניין. קודם כול, השליחות לא מוכרחה לסתור את הפרנסה. הפרנסה בהחלט יכולה להיות השליחות שלי בעולם. התשלום שאדם מקבל בסוף החודש או בסיום עבודתו אינו סותר את העובדה שזוהי שליחותו בעולם. רוב האנשים שאני מכירה בעולם הולכים לעבודה לא רק בגלל הכסף, וחלקם אפילו דווקא הולכים לעבודה למרות המשכורת הנמוכה (למשל מורים ועובדים סוציאליים), אלא הם עובדים בגלל הערך והחשיבות שהם רואים בעבודתם. גם אדם שמרוויח מיליונים בכל חודש, אני מניחה שהוא רואה ערך בעבודתו. הרווח הכספי מהעבודה הוא תוצאת לוואי של העבודה מפני שאדם נורמטיבי לא יכול להתנדב כל היום מבחינה נפשית ומבחינה מעשית-פרקטית שכאמור הוא צריך להתקיים ממשהו. מה גם שלעיתים דווקא אם השליחות מגולמת בתמורה, אני אהיה מחויבת אליה יותר. זאת אומרת שהתמורה הכספית יכולה לגרום לי להוציא את השליחות שלי בעבודה טוב יותר כי היא מחייבת אותי לעבוד כך וכך ומתוך כך להביא תוצאות מסוימות, בניגוד להתנדבות שלא מחייבת אותי בכלל ושתלויה ברצוני הטוב.

מלבד השליחות שיכולה להיות כן או לא בעבודה, יש ערך וחשיבות עצומה לכך שאדם מפרנס את עצמו ומשפחתו. אם אדם לא עובד ב"עבודת חייו" – "החלום" שלו, הוא מביא הביתה לחם ומים ומספק לו ולבני ביתו את היכולת להתקיים ומן הסתם, גם מעבר הקיום הבסיסי. אם בעל משפחה דואג לצורכי משפחתו, המשפחה לאט לאט מפסיקה לתפקד ועלולה ליפול לנטל על הציבור ואף להתרסק. כמו שכתבתי לעיל, לפרנסה יש ערך בגלל הדברים שהיא מאפשרת, כלומר לחיות בכבוד הראוי. על כך אנחנו מתפללים בברכת המזון "ונא אל תצריכנו ה' אלוקינו לא לידי מתנת בשר ודם ולא לידי הלוואתם".

דווקא בשל הצורך ההכרחי לקיים ולפרנס את המשפחה או אפילו את האדם עצמו, יש אנשים שרואים את השליחות שלהם מחוץ לעבודה, בבית, בקהילה או בכל מסגרת אחרת שלעיתים קרובות תהיה התנדבותית או בשכר נמוך. יש אנשים שממש עוסקים בתחום אחר לחלוטין מהעבודה שלהם ויש אנשים שעושים את אותה עבודה בדיוק רק בשכר מינימלי או בכלל בלי לקבל תמורה, למשל עורכי דין שמייצגים לאנשים או עמותות שאין להם יכולת לשכור עורך דין. ולכן חשוב לזכור ששליחות לאו דווקא מתבטאת רק במקצוע או בעיסוק מסוים. היא יכולה להיות כללית ואז ייתכן שתתבטא בכל תחום בחיים, כמו יושר, דיוק או שמחה. כך שלא משנה במה האדם עוסק בעבודתו וכמה הוא מרוויח, אלא איך הוא עושה את עבודתו ואיך מתנהל בחייו.

אפשר לסכם בכך שהדאגה לחומריות איננה סותרת את השליחות שלנו בעולם וכן להפך. הן יכולות להשתלב זו בזו והן יכולות לצעוד זו לצד זו.

הלוואי שתמלאי את שליחותך בשמחה.

כל טוב,

רינת

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

כתבות נוספות