מה הבעיה עם שירים בלועזית שאין בהם תוכן "בעייתי"?

שלום אפרת.

ראשית, את כותבת ש"אסור לשמוע שירים בלועזית". המילה "אסור" היא מאוד גורפת. המציאות היום היא שיש אנשים דתיים ששומעים מוסיקה לועזית, וכנראה שיש להם על מה לסמוך. קשה לקבוע חד משמעתית שכל מי ששומע מוסיקה לועזית עובר על איסור (כפי שלא כל מוסיקה שאינה לועזית היא "בסדר", כפי שנראה מיד). ולכן אפשר לומר שיש כמה דעות בעניין, אבל אין כאן איסור חד משמעי (לעומת חילול שבת למשל). בהחלט משמח שאת מבקשת לברר יחד איתנו את מהות העניין, וזו הדרך הנכונה והיעילה לבחון את הדברים.

הביטוי "שירים בלועזית" מתייחס לדעתי לא לשירים בשפה זרה שאינה עברית, אלא לשירים שבאופי ובמילים שלהם מבטאים ערכים שליליים שמחלישים אותנו כיחידים וכחברה במקום לחזק ולהעצים אותנו. כלומר מה ש"לועזי" כאן הוא לא השפה, אלא השיר כפיסת אמנות שיש בה מטען רגשי משמעותי. יש שירים שנואים מטען ערכי שמנוגד למטען שאנחנו ביום יום מנסים לפתח. כאלה יש גם בשפה העברית לפעמים. ולכן זה לפחות מוזר, ובטח לא מומלץ, שמצד אחד נעשה מאמצים לפתח את עצמנו מבחינה רוחנית ואישית, ומצד שני נאזין תוך כדי לתכנים שהולכים בדיוק בכיוון ההפוך. זה קצת כמו לקשור סוס בחבל למשקולת גדולה ואז להתפלא למה הוא לא זז כשמנסים לדהור עליו.

כמו תחומים אחרים באמנות, גם מוזיקה היא כלי שבעזרתו האדם מפתח ומבטא את הצדדים העדינים הנפשיים שלו. ולכן כל שיר, לחן ומלחין, זמר ולהקה, בכל שפה - יש לבחון אותם באופן פרטי, ולא מתוך הכללה. יש שירים של קודש ויש שירים של חול שאינם בעייתיים, למשל על הטבע ועל ארץ ישראל וכו'. יכול להיות זמר שיש לו שיר שאפשר לשמוע ושיר שפחות כדאי לשמוע. יש גם אמנים (כמו אביתר בנאי למשל) שעברו דרך ארוכה: בתחילה שרו שירי חול עם תכנים יותר חילוניים, ובהמשך יוצרים אמנות עדינה ורגישה יותר, עם תכנים דתיים ואחרים, שמתאימים יותר לאנשים שלא רוצים שהמוזיקה תתנגש עם עולם הערכים היומיומי שלהם. ובאמת גם הרבה אנשים שאינם דתיים מאזינים להם כיום.

מלבד התוכן והמילים, עוד מדד הוא איזו אווירה השיר משרה, איזה צדדים בנפש הוא מפתח, לאן השיר מוביל ומה המסר. יכול להיות למשל שיר עם מילים מאוד רגילות (או אולי בלי מילים בכלל, כמו מוסיקת טראנס), ששולח את הנפש שלנו למקומות של קלות ראש, כעס, זעם או מרד. למשל הרבה להקות של רוק כבד מבטאות במוסיקה שלהם (ולא רק באמצעות המילים) תחושות של מרד וזעם, ולכן הרבה בני נוער בעולם מזדהים עם המוסיקה הזאת. יחד עם זה, היא לא בהכרח עוזרת להם להתמודד, אלא בעיקר מלבה את הרגשות האלה, בדרך לשום מקום.

בשנים האחרונות יש יותר ויותר אמנים שגם אם אינם דתיים או שרים מילים מהמקורות, יש להם שירים שיותר מתאימים להשקפת העולם ולמבנה הרגשי של האדם המאמין. ולכן אפשר ליהנות מהמבחר היחסי שיש כיום, וליהנות ממוסיקה טובה שאינה מכשילה את הרצון שלנו להתפתח מבחינה רוחנית ואישית.

תודה על השאלה ובהצלחה!