שאלות אחרי מסע שואה: מהיכן מגיע הרוע? ואיפה הקב"ה בתמונה?

שלום לך אמונה.

ראשית, אני שמח שלקחת את המסע הזה למקום של בירור, של צמיחה והתקדמות ולא רק כמשהו שחולף על פניך.

לפעמים קל במצבים בהם דברים בלתי נתפסים לברוח למקום שנותן לזה להשפיע בטווח קצר או לא לחדור פנימה כלל.

אצלך, לעומת זאת, נשמע שאת מפנימה מהמסע ונותנת לזה לצמוח אצלך לאורך זמן.

מן הסתם, יהיו עוד שאלות שיצוצו בהמשך או אפילו שאלות שהן בגדר אתגר - יש תשובה רגעית אבל כל הזמן מחפשים תשובה יותר עמוקה.

שתי השאלות שהעלית, הן חלק מהצמיחה שלפעמים מציקות, ולפעמים ההצקה דוחפת קדימה לברר - בדיוק כמו במקרה שלך.

הטוב, הרע והמכוער

אמנם זה שם של סרט, אבל זה גם המצב כאן באשר לשאלה הראשונה שלך.

לכל אחד מאיתנו יש יצר בפנים שמתבטא את היכולות שלנו ליצור. כשיוצרים טוב זה יצר הטוב וכשיוצרים רע זה יצר הרע.

לכאורה אפשר היה בלי זה והיה לנו כוח יצירה שהיה יוצר טוב ואז לא היה צריך להבדיל בין האחד לשני.

העניין הוא שיש ברירת מחדל בעולם שלנו שנקרא בחירה חופשית ובעצם ברירת המחדל הזו יש לנו, האנשים, יכולת לבחור בין טוב ורע (וזה דומה למה שהזכרת בשאלה השלישית - בו ניגע בסוף).

לפעמים הבחירות כל כך נוראיות שזה ממש מכוער, אבל זה מה שהקב"ה רצה ונתן לנו - יכולת לבחור.

זה עונה במובן הכי פשוט איך יש רוע בעולם, אבל זה לא עונה איך ה' מאפשר את זה, ואמנם לא שאלת את זה אבל זה חלק מהשאלה שלך (לפחות מאיך שאני קראתי אותה).

במובן הזה אני תמיד חושב על ניתוח או בניית הרחבה של כביש (אבל במצב האידאלי שלו).

הניתוח הוא לא פשוט והוא מלווה בכאב. הרחבת הכביש הקיים יוצרת עוד בלאגן, ולפעמים גם פקק.

העניין הוא שבמצב האידאלי זה נעשה מתוך רצון טוב ומהמקום הטוב שמסתכל על הכל באופן כללי.

לנו, כאנשים, אין תמיד את היכולת לראות את התכנית האלוקית.

אין לנו את היכולת לראות את התמונה הכוללת להבין שיש משהו שאנחנו בחרנו בו שלא היה בריא ועל כן נצרכים לניתוח שמטרתו טובה אבל היא מצריכה מציאות לא נעימה.

אם תרצי להרחיב על כך, במיוחד בהקשר של השואה אני ממליץ לקרוא את מאמר השופרות של הרב קוק.

מחבואים ותופסת

באשר לשאלה השניה, זו באמת שאלה לא פשוטה ובו זמנית פשוטה.

רק שהמשפט הזה לא יבלבל - זה אולי מה שרמזתי לו בהתחלה שיש שאלות שיש עליהן תשובות אבל עם הזמן הן מציקות שוב כי אנחנו דורשים תשובות יותר גדולות ועמוקות.

אני אתחיל ברובד אחד, אבל תדעי שזה שאלה שתצטרכי לברר בהמשך שוב, וזה לא אמור להחליש אלא לגרום לך לזהות בעצמך את תהליך הגדילה וההעמקות שלך.

עצם זה שה' מסתתר לא סותר את זה שהוא איתנו, רק שאנחנו צריכים לחפש אותו.

יש מציאויות כמו מעמד הר סיני, קריאת ים סוף ומכות מצרים שזה מציאות אלוקית באמת ברורה של הקב"ה. קל להאמין שם. שם גם היה צריך את זה.

יש מצבים שבהם האמונה צריכה לצמוח מתוכנו דווקא מתוך ההסתר. דווקא לראות את הקבה, במציאות כי המציאות האלוקית הברורה לא תעזור למצב. היא לא תשנה אצלנו, ולא תשנה אצלם.

זו תשובה אחת, שנכנסת במידת מה לחשבונות של הקב"ה, והוא לא המקום שלנו (אבל זה נושא אחר להרחבה ולא פה).

לכן אני רוצה להגיד תשובה אחרת/נוספת.

מאוד קל להגיד שהקב"ה מסתתר אבל האמת שהוא לא. הוא נמצא באותו מקום שהוא תמיד היה בו.

נכון, היום הוא לא עושה את הנסים שאנחנו לומדים בתנ"ך ומדברי חז"ל, אבל הוא כן עושה נסים.

אם אנחנו לא רואים אותם זה כבר משהו אחר. יש כאלה שגם לא הצליחו לראות את הנסים שהזכרתי (כמו שחז"ל לימדו אותנו).

אז למה נדמה שהוא מסתתר?

אולי זה כי אנחנו מסתתרים, ואם תרצי להרחיב על זה אז אפשר להסתכל באור החיים כשהוא כותב על זה שהקב"ה דיבר פנים בפנים עם משה רבנו.

בחירות ורפורמות

אפשר להגיד שנבטל את הבחירה וכך לא נוכל לבחור ברע, אלא שכמו שהרב מנחם מנדל מקאצק (מופיע בשפת אמת) לימד אותנו - "אנשי קדש תהיון לי"; לקב"ה יש מספיק מלאכים בשמים.

מה שהופך אותנו לאנשים ולא למלאכים זה היכולת לבחור.

אם אין לנו בחירה, בשביל מה צריך אנשים?

נכון שיש לזה מחיר, אבל זה חוזר גם למה שכתבנו בתשובה הראשונה על כך שיש גם את התמונה הכללית שאנחנו לא מצליחים לראות, אבל כן משתדלים לתאר לעצמנו מה התמונה הזו.

מקווה שהדברים היו לעזר. אם יש עוד שאלות באמונה, או בנושאים אחרים - את מוזמנת לשלוח לנו.

הרבה הצלחה,

נתנאל