שאל את הרב

שאלה בבסיס עבודת ה'

הרב יובל שרלו הרב יובל שרלו 05/08/20 07:25 טו באב התשפ

שאלה

חבר שאל אותי, ולא ידעתי מה לענות לו, גמגמתי... :

למה חשוב הקשר עם הקב"ה? אנחנו יודעים שלימוד התורה וקיום המצוות מקשרים אותנו במצווה, בקב"ה. אבל מה בכלל? למה צריך?

תאמר שישנו 'צמאון לאל חי', אז ישנה גם התשוקה לחטוא. או שינם אנשים שאין להם רצון לעבוד את ה'.

ניסיתי לענות לו שידוע לנו ע"פ הרמח"ל ש'חוק הטוב להיטיב' ואזי הדרך הכי טובה לקבל את הטובה היא ע"י קשר עם ה', דרך התורה והמצוות,''להתענג על ה'' כלשונו במסלית ישרים.

אדם שחי חיים שמחוברים לה' - חי חיים בריאים, שבהם האדם שמח. (כמו אדם שאוכל בריא והוא מונע עצמו מלאכול כל דבר, גם דברים מתוקים, שבהחלט טעימים, אבל למפרע הם יזיקו; אלא הוא לומד לאכול בריא, לומד לאהוב את הדברים הבריאים, ואזי חייו יציבים ושמחים יותר.)

הוא עדיין נשאר בקושיה על דבריי(וכן הוא גרם לי לשאול על כך, אני שמח בזה כי אני מברר ומתקדם בעקבות כך)

בעצם, בקשתי היא שהרב יעזור לי בשאלה הזו...

(אולי אני אמקד, כאמור: *למה הקשר עם ה' (שהוא כל חיינו) חשוב בכלל? *למה חובת האדם בעולמו היא ''להתענג על ה''? האם ההקש שעשיתי ברמח"ל בניסיון לענות לו נכון? האם מישהו כתב זאת מפורשות?

תשובה

שלום וברכה

יישר כוח על הסוגיה המעניינת.

השימוש במילה ״חשוב״ נמצא במוקד השאלה, והוא מלמד על חיפוש אחר נימוק המחייב אותנו מסיבות של חשיבות להתקשר בריבונו של עולם.

איני בטוח שיש נימוק כזה, שנובע מהחשיבות.

הדבקות בריבונו של עולם שאנו מבקשים אותה נובעת מתשוקה, מרצון, מכיסופים, ״כאיל תערוג על אפיקי מים״, כבקשה היונקת מתוכנו ומבקשת את החיבור להשראת השכינה, לשפע האלוהי, לחיבור האפשרי שבין אלוהים ואדם.

ואכן, יש בנו גם תשוקות לדברים אחרים, חלקם אסורים, ואפילו התשוקה לריבונו של עולם עלולה להתחלף בתשוקה לעבודה הזרה, שנמצאת על אותו מישור. ועכשיו צריך לברר מהי תשוקה ראויה ומהי תשוקה פסולה, ואנו מפעילים בבירור זה את הדעת שניתנה לנו מריבונו של עולם, ואת ההבחנה בין טוב לרע.

האם אפשר שלא תהיה תשוקה כזו ? בוודאי שאפשר. הרבה בני אדם אינם נכספים לכך. לפחות לא במודע. אני מציע לקרוא את https://www.ypt.co.il/beit-hamidrash/view.asp?id=6176 כדי לעסוק מעט בסוגיה זו.

האם דברי הרמח״ל מהווים מענה לשאלה הזו ? יכול להיות. אני מתקשה לבסס את האמונה על ההנחה ש״אדם שחי חיים שמחוברים לה' - חי חיים בריאים, שבהם האדם שמח״, לא בכלל שזה לא נכון, אלא בגלל שהדבר אינו מועיל למי שנמצא מחוץ למעגל האמונה. אם הוא מקבל את ההנחות האלה – הוא לא היה זקוק כלל לדברי הרמח״ל, ואם אינו מקבל את ההנחות האלה – מה תועלנה לו הנחות אלה ?

אשר על כן, זו צריכה להיות ההכרעה של חברך. אם הוא אינו מעוניין בכך – ספק אם אתה תוכל לשכנע אותו; אם הוא רוצה לפגוש את השפע העצום שהאמונה והחיבור בריבונו של עולם מעצימים באדם – הוא מוזמן.

כל טוב

כתבות נוספות