לא התקבלתי לעבודה ואני מאוכזב. איך מחזקים את האמונה שהכל טוב ואין מקום להתאכזב?

שלום לך יוני.

דבר ראשון, אני משתתף באכזבה שלך וברצון שלך להתקבל למקום כלשהו ושלא הצלחת הפעם.

זה באמת לא דבר שכיף לחוות, ועוד יותר כשיש את הסתירה הפנימית בין השכל, שיודע שכל מה שהקב"ה עושה הוא לטובה, לבין המציאות הרגשית של האכזבה, ואולי גם האכזבה מזה שאתה מתאכזב.

הלוואי והתשובה לשאלה שלך היתה פשוטה. היא לא, ובמובן מסוים בא לי להגיד שאי אפשר, אבל אנא, אל תפסיק לקרוא כאן.

זה לא שאני רוצה לאכזב אותך, אלא זה בעצם השיעור כולו. הגורם עצמו.

אין שום דבר שיכול לקבוע את האמונה בלב, כי אם הרגש עצמו שאתה מרגיש.

אבל, הרגש עצמו, כשהוא מביע אכזבה, לא חייב להיות מנותק מהידיעה עצמה.

קצת מסובך - אז נסביר.

על לבבך

בכל יום אנו קוראים בקריאת שמע את זה, ותמיד תהיתי למה נאמר "על" ולא "בתוך".

התשובה הידועה היא שזה יושב על הלב, וכשהלב נפתח אז זה נכנס פנימה.

האכזבה הוא רגש לגיטימי. רצית משהו ולא קיבלת אותו.

אולי כגודל האכזבה כך גודל הרצון.

זו אפשרות ללמוד על עצמך ועל הרצונות שלך.

אנחנו לא באים לבטל את הרצון או את האכזבה, והוא לא בא לבטל את האמונה שבבד בבד יש פה משהו לטובתי, ולו הגילוי של עומק הרצון העצמי שלך.

זה גם כן לטובה במובן של "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון".

טוב שהוא לא נמדד בחיוך שעל הפנים אלא בתהליכיות שפוגשת את הרצון ולא רק את המעשה.

במקום להילחם באכזבה צריך לקחת אותו כמנוף, ולא מתוך ביטול האכזבה או האמונה שהכל לטובה. זה כשיתוף של השנים.

עד פה נשמע כמו סלט, אז נזכיר משהו אחד ואולי זה יעשה סדר.

ובצורה יותר פשוטה

ה"צדקת הצדיק", הרב צדוק הכהן מלובלין, מדבר על אדם שחטא ועל כך שזה היה רצון הבורא שיחטא.

נכון, האדם לא רוצה לחטוא והוא צריך להצטער על זה שהוא חטא, אבל יחד עם זה אם זה מה שקרה כנראה שזה היה רצון הבורא ואסור לו ליפול לייאוש.

על אותו משקל גם עכשיו.

אף אחד לא שמח על כך שאנו חווים אכזבה אבל זה כן חלק מתהליך הגדילה שלנו, לא משנה באיזה גיל.

כואב לנו על כך שהלמידה נעשתה כך, אבל אנו יודעים שזה רצון הבורא - או בתרגום לעכשיו: לטובה.

זה לא מבטל את זה, וזה לא מבטל את זה.

אצל רב צדוק האדם בהכרח היה צריך להגיע למקום הזה של החטא בשביל ללמוד משם משהו ולהתקדם, עם כל הצער. במקרה שלנו, אדם לפעמים צריך לחוות את האכזבה יחד עם הידיעה שזה לטובה כדי לצמוח מזה כאדם ולגלות גם את עצמו.

רצוא ושוב בקצרה

בכיוון אחר לחלוטין צריך לזכור שהחיים הם תנודתיים והולכים מצד לצד.

אם כל הזמן נחווה הצלחה ולא נחווה אכזבה לא נעריך כמו שאנו מעריכים עכשיו את מה שיש לנו.

תבחר אם לראות את זה כמנגנון שעוזר לנו להכיר בתודה או מכריח אותנו להגיד תודה או כל דבר אחר.

בהקשר הזה אנחנו חווים משברים, אכזבות ודברים שאנחנו לא רוצים.

כל זה בשביל שנוכל להעריך את הטוב - הכל לטובה.

כן, הסתכלות שונה לחלוטין על האמירה הזו, אבל זה בדיוק זה - לפעמים צריך להסתכל מחוץ לקופסא וזה בדיוק מה שעוזר לנו לקום מתוך האכזבה.

אלה שני כיוונים אחד, אך יש עוד, ואם תרצה נוכל להרחיב בשאלה אחרת, או אם יש עוד שאלות, בלי קשר - אתה מוזמן לשאול אותנו.

הרבה הצלחה,

נתנאל