שאל את הרב

למה כל כך קשה לי בשירות? זה לא מה שציפיתי

חדשות כיפה חברים מקשיבים 02/07/20 21:09 י בתמוז התשפ

שאלה

היי, קוראים לי אבישג. אני משרתת בשירות הלאומי ועוד מעט מסיימת ברוך ה'. הייתי בטוחה שאעשה צבא, ובזכות זה שהתחזקתי ברוך ה' החלטתי בלב שלם לעשות שירות לאומי. והאמת היא שהשנה הזאת הייתה קשה. היא עדיין לא נגמרה ואני מרגישה את הקושי יום יום, אי אפשר להתעלם. התחלתי בתל אביב בדירה אבל היה שם נורא אז החלטתי שאני חוזרת הביתה. חשבתי שאם אעשה שירות בסביבה של הבית יהיה לי מדהים וכיף, ובסופו של דבר גם שם היה לי לא כיף. בין אם זה בריבים עם המנהל ואווירה לא כיפית, ובין אם זה בתחושת תסכול שליוותה אותי. היו ימים שפשוט לא היה לי רצון לקום וללכת. באמצע שנה רציתי לקום ולעזוב, ומאז אני פשוט מחזיקה את עצמי ואומרת לקדוש ברוך שיתן לי כוח לסבול את זה כי אין לי. מה ה' מנסה לומר לי? מה אני עושה לא בסדר? למה השנה הזאת הייתה לי קשה? אולי לא הייתי צריכה לעשות שירות לאומי? השירות לאומי הפך אותי לבן אדם בלי חשק ותסכול ברמה גבוהה. מה אני צריכה לעשות למרות שעוד חודש ו.. אני מסיימת. זה קשור לדת, משהו שאני לא עושה? תודה ויום טוב.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

תשובה

שלום יקרה!

מעריכה כל כך את ההקשבה שלך לעצמך ואת השאלה שבעצמה מראה על רצון כנה לדיוק וחיבור לקב"ה. את מתמודדת עם המצב במבט קדימה- מה ללמוד מזה ואיך ממשיכים מכאן. זה לא מובן מאליו, ואני מאמינה שהגישה הזאת תחזק אותך ותעזור לך להתמודד עם הניסיון הזה בע"ה וגם באופן כללי בחיים.

השנה שעברת נשמעת לא פשוטה. כבר בתקן הראשון הגעת עם ציפיות ותקווה שיהיה טוב, אבל התאכזבת. קשה להסתער על משימה ואז לגלות את עצמת הקושי, להרגיש תסכול, לנסות במקום אחר, ושוב... באמת לא קל. ומעבר לזה את מתארת את השאלות כלפי מעלה- מה ה' מנסה לומר לי?

הרבה פעמים בחיים אנחנו נתקלים בניסיון כזה או אחר שמוביל אותנו לשאול את הקב"ה מה בעצם קורה פה. וכשאין לנו תשובה ברורה, זה יכול לגרום לתחושה של תסכול ואפילו לרצון להרים ידיים וזהו. את שואלת – מה ה' מנסה לומר לי, מה עשיתי לא בסדר? וזה טבעי ואמיתי כל כך. אנחנו רוצים להבין, מבקשים מהקב"ה שיתן לנו איזה קצה חוט וכוחות להתמודד עם הסיטואציה הזאת.

בתוך הניסיון, אפשר להרגיש שרק לי קשה כרגע. אבל האמת היא שכל אחד עובר ניסיונות בחיים, בשלבים שונים ובתחומים שונים- בגרויות, שיעורי נהיגה, חברים, משפחה, לימודים... וגם בשירות הלאומי. אולי אם היינו מבינים בדיוק למה ה' מעמיד אותנו בניסיון הזה היה לנו יותר פשוט, אבל באמת נסתרות דרכי ה'. ולכן אני חושבת שקודם כל טוב לזכור שהניסיון שאת עוברת לא בהכרח הגיע אלייך כי את עושה משהו לא בסדר, אלא פשוט כי זאת הדרך שאת צריכה לעבור. כל חוויה בחיים מלמדת אותנו על עצמנו ועל המציאות, ולמרות שקשה לראות את זה כשנמצאים בפנים- הניסיון הזה הוא שלך, מתאים בדיוק לך.

אומרים ש"אנחנו לא בוחרים את המלחמות שלנו בחיים, אך בידינו לבחור איך נתמודד איתן". באופן טבעי השנה הזאת גרמה לך לתסכול וחוסר חשק. אז מה עושים כדי שזה יהיה אחרת?

חפשי את הטוב. נכון שזאת לא שנת השירות שדמיינת, אבל מה בכל זאת קיבלת ממנה? מה למדת על עצמך? איזה אנשים מיוחדים פגשת? איפה הצלחת לתת מעצמך? למי עזרת בדרך?

אמונה ותפילה. ה' איתך! הניסיון יכול להתפרש אצלנו בתור חוייה בודדה, אבל זה לא באמת ככה. הקב"ה אוהב אותך, שומע את התפילות שלך וגם נותן כוחות. תמשיכי להתפלל ולבקש, זה מחזק.

נצלי את ההזדמנות לחשוב מה עושה לך טוב. מה היית רוצה שיקרה השנה שלא קרה? נסי למלא את המקום הזה בדרך אחרת. זה יכול להיות בחופש שמתקרב או במסגרת אחרת שתבחרי בה בהמשך.

שתפי. את לא לבד. אני שמחה שפנית אלינו, ותמיד טוב לשתף גם את אמא או חברה קרובה. כולנו צריכים מקום לפרוק וגם לשמוע מילה טובה.

מאחלת לך שתמצאי את המקום שלך ותאהבי את מה שאת עושה, ושכל מה שעברת השנה יעצים אותך ויחזק אותך להמשך.

בהצלחה גדולה, את חזקה!

עידית

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

כתבות נוספות