צפייה בדברים לא ראויים.. מה לעשות?

שלום לך יקרה.

אני כל כך מעריכה את האומץ שלך ואת הבגרות בכתיבה שלך. אני בטוחה שזה דרש ממך לא מעט אומץ. זה נושא שאנחנו מתביישים לדבר עליו, מתביישים להודות שהוא מאתגר אותנו. היעדר השיח על הנושא גורם לכל מי שמתמודד עם האתגר הזה להרגיש קצת לבד, כאילו הוא היחיד שזה קשה לו ומפיל אותו, אבל האמת היא שזה נושא שבסוף מעסיק את כולנו ומאתגר לא מעט אנשים, ובע"ה אנחנו מקווים להוסיף עוד כוח ולהתגבר, וגם לפגוש בהמשך את המיניות בצורה בריאה ומלאה בשלב הנישואים. הסקרנות שלך לנושא היא טבעית. היא בריאה. מיניות זה שם גדול ורחב למשהו שבסוף טומן בחובו כוחות חיים גדולים. זה לא סתם שילדים נולדים כחלק מתהליך שמתחיל בנקודה כזו. יש פה איזשהו סוד גדול שקצת מסתירים אותו, וזה נוגע לחיים שלך, וזה מעניין.

ברשותך אני קצת אשנה מהסדר ששאלת את השאלות ואתייחס קודם לשאלה 2- איך קמים מהייאוש אחרי הנפילה. השאלה הזאת מקדימה את השאלה איך מתגברים, כי אנחנו כאמור בני אדם, ולצערנו נופלים לפעמים. ואם לא נמצא את הכוחות להרים את עצמנו זאת בעיה גדולה. חשוב לזכור ולהגיד לעצמנו – לא הנפילה מגדירה אותי, אלא ההתגברות והקימה שלי חזרה אחרי הנפילה.

אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי, כי אשב בחשך ה' אור לי

הנטיה הטבעית הראשונית שלנו היא לפנות לעין טובה, אבל זה קצת קשה לנו, איך אפשר למצוא טוב בנפילה כזאת? אז מסתבר שלא רק אפשר אלא שחייב, כי כמו שאמרנו, יש פה משהו שהוא יותר גדול מנפילה באינטרנט. יש פה כוח שבסוף מביא חיים. כשאנחנו מסתכלים על הנפילה צריך לנסות להבין איפה החטא, או מה זה חטא בכלל. חטא זה מלשון "להחטיא", לפספס. הבעיה היא לא בהתענינות שלך וברצון להתעסק או לפגוש את התחום. הבעיה היא בתזמון ובדרך. יש פה כוח גדול ומבורך שהקב"ה ברא בעולם. והוא צריך לבוא לידי ביטוי במסגרת מסויימת – של נישואים ומשפחה.

כשהרמב"ן תיאר את המצב בארץ ישראל הוא כתב "כל המקודש מחברו חרב מחברו". המקומות הקדושים בארץ, עם פוטנציאל הקדושה והרוחניות הכי גדולים הם אלו שהיו הכי מחוללים וחרבים. זה נשמע כאילו זה צריך להיות הפוך, שככל שמקום הוא יותר קדוש הוא יהיה יותר שמור והחורבן יפגע בו פחות. אפשר לנסות להסביר את זה בעזרת דימוי למתח חשמלי, דווקא משהו גדול עם עוצמות אדירות עלול לטמון בחובו סכנה גדולה. דווקא בגלל האופי העוצמתי שלו והכוח הטמון בו.

תחום המיניות ביהדות הוא דבר מקודש שבין איש לאישתו, וגם כאן כגודל הפוטנציאל הגדול כך לצערנו גודל החורבן. יש כל כך הרבה תכנים מעוותים, מחוספסים. מציגים לנו את המפגש הזוגי כמשהו זול ורדוד וייצרי. אלו קליפות ועיוותים. תזכירי לעצמך שהמשיכה שלך לדבר הזה הוא מהשורש הבריא שלו, פשוט כרגע במגבלות הגיל והתזמון והבשלות הנפשית – זה עוד לא הזמן לגלות את הכוחות האלו.

אל תשכחי שגם שלושה חודשים התמודדת בגבורה! אסור לזלזל בהצלחה כזאת, גם אם הייתה נפילה אחריה. הנפילה לא מוחקת את הכוחות שפיתחת בעצמך בזכות ההתגברות והמאמץ. להפך, הניצחון של היצר יהיה ברגע שבו תבחרי למקד את המבט בנפילה ותמחקי את גודל המשמעות של ההתמודדות. "שבע יפול צדיק וקם" – מאחלת לך שלא תפלי, אבל כשנופלים קמים. ההתמדה האמיתית היא זאת שמתגברת על הנפילות, ויוצרת מגמה וציר של התקדמות ועליה מעלה.

דבר נוסף שחשוב לתת עליו את הדעת הוא הרצון. הרצון הטהור והמתוק שלך להתנקות ולעזוב את זה. הרצון מעיד עלייך, מראה מי את באמת. הנפילה זה לא את, גם כשמתסכל הפער בין הרצון להשתנות לבין הנפילה תזכירי לעצמך שהרצון הוא העיקר והוא זה שינצח בסוף. הרצון פועל, בונה את הפנימיות שלך, את האישיות שלך, ובסוף הוא גם יתגשם במציאות.

סיכום ביניים לאיך קמים מנפילה: ממלאים את עצמנו בכוחות ואמונה בעצמנו על ידי עין טובה.

השאלה הבאה – איך מצליחים להתגבר.

בסוף אנחנו מדברות פה על שינוי בהרגל. הרגלים עובדים בצורה כזאת: יש טריגר לאחריו מגיע דפוס תגובה, ולבסוף איזהשהו תגמול. במילים אחרות יש משהו (טריגר) שמתניע את ההתנהגות החוזרת (דפוס תגובה) שמובילה ל"תגמול" כלשהו, שהרי אם לא היה תגמול כלשהו כנראה לא היינו חוזרים על ההתנהגות הזאת ומפתחים את ההרגל. מכאן אפשר להבין איזו עבודה אנחנו צריכים לעשות:

למזער את הטריגר, שכמה שפחות יופיע בחיים.

לשנות את דפוס התגובה במקרה שיש את הטריגר.

להשיג את התגמול בדרך אחרת

(לא בכל הרגל אפשרי לעשות את שלושת הצעדים האלה, אבל בואי ננסה)

למזער את הטריגר

היצר מאתגר אותנו. זה ברור, וזה לא פשוט. העבודה שלנו היא להשתדל שיהיה לו כמה שפחות תחמושת נגדנו. ככל שיותר מתעסקים במיניות ויותר נחשפים ככה גם החשק לזה גדל וגם המחשבות על זה גוברות. כשמנסים לקטוע את המעגל, צריך להתרחק כמה שיותר מכל דבר שיכול להדליק את היצר הזה. לחזור לתמימות בצורה הכי נקייה שמתאפשרת. זה אומר להתרחק כמה שאפשר מלקרוא ספרים או לצפות בסרטים שמתעסקים בקשרים בבנים לבנות. לנסות לנקות את המוזיקה שאנחנו שומעים מדיבורים כאלה. זה אפילו אומר במקרה הצורך טיפה להתרחק מחברות שמדברות על נושאים כאלה. את כל הצעדים האלה עושים כשאנחנו לא ברגע של התמודדות. "רבי שמעון בן אלעזר אומר, אל תרצה את חברך בשעת כעסו" (אבות ד יח). עבודת קרקע והכנת תשתיות לא עושים ברגע של התמודדות. שם עושים דברים אחרים. התייחסנו ממה צריך להתרחק, אבל במקביל צריך למלא את המחשבות ובדברים חיוביים. אפשר לשמוע הרצאות שמדברות על מיניות בריאה. למצוא תחומי עניין חדשים ולהעמיק בהם. אפשר לשמוע שיעורי תורה מחזקים. לא להיות רק ב"לא" וב"אסור". להשתדל להציף את העיניים ואת המחשבות בדברים טובים, דברים יפים שמשמחים אותך.

הרגע הזה לפני שהלכת לפתוח את המחשב. תנסי לחשוב אם יש משהו שמוביל אליו, ואולי אפשר למנוע אותו. בכל מקרה מה שלא תעשי, אני ממליצה לא להישאר לבד בהתמודדות. תחפשי דמות גדולה שאת מעריכה וסומכת עליה. זה נשמע מפדח להודות בהתמודדות כזאת, אבל זה באמת אתגר גדול בעולם הזה, ואת מתמודדת! זה רק צריך להוסיף להערכה כלפייך. ובכל מקרה רשת הביטחון והליווי שתקבלי ממישהי שקרובה אלייך שווה יותר מכל עצה שבעולם.

לשנות את דפוס התגובה

מספר רעיונות למה עושים אחרי שהיצר קורא לנו –

לאתגר כמה שיותר את היכולת שלך להגיע לאתר בעייתי. להתקין סינונים, להשתדל שלא להישאר לבד בחדר עם המחשב או עם הפלאפון. להשאיר דלתות פתוחות. לשים תמונה של אחד ההורים או רב או דמות שאת מעריכה ליד המחשב כדי שיחזק את הכוח שמתנגד לזה.

עצלות ודחיינות – לפעמים אפשר טיפה לעבוד על עצמנו. להגיד לעצמך "אין בעיה, אני אלך להסתכל באינטרנט. אבל עוד חמש דקות. ושוב עוד חמש דקות" להשתדל למרוח את הזמן כמה שיותר. בע"ה הרגע של ההתמודדות תחלוף. דרך נוספת היא להעסיק את עצמך בפעילות אלטרנטיבית שתעצים אותך ותיתן לך כוח להתמודדות – להתקשר לחברה טובה, לראות סרט מצחיק עם האחים, לבשל, לצאת לריצה (ספורט זה כלי מעולה להתמודדות). הכי טוב לבחור שיטה אחת שעובדת לך במיוחד ולדבוק בה. ליצור לופ התנהגותי חדש.

תגמול אחר

בגיל ההתבגרות אנחנו מחפשים ריגושים. רוצים לחוות דברים חדשים, לחקור מרחבים חדשים. תחפשי לעצמך דרך שעושה לך טוב, שתמלא לך את הצורך הזה. תבררי מה לך עונה על הצורך הזה, זה יכול להיות טיולים, מסיבת ריקודים עם חברות או אפילו לגזור את השיער – לא לפחד להכניס צבע ועניין לחיים בדרכים מגוונות.

לפגוש מיניות בצורה בריאה. יש כל מיני מדריכות כלות שעושות סדנאות גם לבחורות צעירות, וכל מיני סרטונים בנושא (לדוגמא מאור קפלן - חפשי ביוטיוב, אבל יש באמת הרבה). דבר נוסף זה שאפשר להציע למחנכת או ליועצת שלך להביא שיחות כאלו לבית ספר. את יכולה להיות שליחה לעוד בנות שמתמודדות, ואף אחד לא יודע, כי לא מדברים על זה.

אין ספק שיש פה נושא גדול, ויש המון עצות ודרכים לגשת אליו. הדבר שהכי ישמח אותי שתקחי איתך זה באמת האמון שאת יכולה, ושיש בך כוחות עצומים. כבר הוכחת שאת מתמודדת וגיבורה אז לא לוותר. בקשר לדבר האחרון ששאלת, אני חושבת שיש את הצד של ההשתדלות המעשית שהזכרתי אותו – לדאוג שעולם התוכן שלך יהיה מורכב מדברים טובים, ויש את הצד האלוקי – הקב"ה רוצה את הרצון שלנו, את הנכונות שלנו להתאמץ. אחרי שאת תעשי את ההשתדלות שאת מסוגלת לה, את תראי ברכה במה שתעשי, גם בדברים שנראים בלתי אפשריים כמו למחוק זכרונות. כמובן שגם הזמן פועל את פעולתו, גם במובן הטבעי שדרכו של עולם שככל שהזמן עובר דברים משתכחים, אבל גם במובן הפנימי, אנחנו מתקרבים לאלול, וליום כיפור, בכוח התשובה לנקות אפילו את הרשמים הפנימיים שהעברות שלנו עלולות להשאיר.

מאחלת לך המון הצלחה וכוחות! מוזמנת לעדכן אותנו מהמסקנות והמחשבות שלך.

עלי והצליחי

נעמה