מה נדרשים הגברים לקיים בתחום הצניעות? יש בכלל עניין צניעות בשבילם או רק לנשים?

שלום תמר.

יישר כח על השאלה החשובה. הרצון לברר את הדברים באמת ולהבין - זו הדרך האמתית ללימוד תורה .כעת, אנסה לענות ממה שאני יודע. מכיוון שמדובר פה בעניינים הלכתיים אני מקווה שתשובתי תהיה מספקת אך אין לסמוך עליה כדברי רב פוסק, כי אני לא.

בשאלתך מופיעה נקודת הנחה שלפיה חז"ל מייחסים חשיבות רבה יותר לצניעות נשים מאשר לצניעות גברים. כדי להסביר עניין זה אני רוצה להציג שני נושאים שהם בהחלט דומים ומשיקים, אבל הם לא בהכרח אותו העניין. יש עניין של צניעות בפני גברים ויש צניעות בפני עצמה. הגמרא אומרת "טפח באישה ערווה", והכוונה היא שלגברים יש איסור להסתכל על אזורים שנשים רגילות לכסות. האיסור הזה מוטל על הגברים ובאמת צריך להבין למה הוא קיים ולמה אין איסור נגדי על נשים להסתכל על גברים באופן דומה.

העניין השני הוא דרישה של חז"ל, מנשים וגברים כאחד, להתנהג בצניעות. עד כדי כך גדולה הדרישה לצניעות, עד שחז"ל דורשים מאיתנו להתנהל בצניעות גם בשירותים. וגם בהלכה זו אומרת הגמרא שיש להחמיר יותר בנשים מגברים. וגם כאן יש להבין מדוע. אך קודם כל נחזור על מה שגילינו: חז"ל דורשים משני המינים התנהגות ולבוש צנועים.

אז מדוע חז"ל קבעו שהצניעות שהאישה נדרשת לה גדולה יותר ממה שמצופה מהגבר?

אני חושב שלכולם ברור שעניין המראה החיצוני והיופי אצל נשים תופס מקום יותר גדול מאשר אצל גברים. זה מתבטא ביחס של נשים כלפי עצמן, בלבוש מיוחד יותר משל גברים או באיפור. וזה בא לידי ביטוי גם בכך שהיופי הנשי ככלל נחשב לגדול מזה של הגברים. אז יש עניין במראה והיופי הנשי, והשאלה היא - מה עושים עם זה?

נקודת המבט המיוחדת של חז"ל על העניין הזה הולידה גם הלכות מסוימות כפי שאנחנו מכירים אותן היום. בגדול, תפיסת היהדות היא שיופי אמתי הוא דבר פנימי. אני יודע, זה נשמע כמו קלישאה. אבל יש באמירה הזו המון עומק. תפיסת היהדות היא שהדר ויופי חיצוני אמור לבטא תוכן פנימי משמעותי וחיובי, ושלעומת זאת מה שחיצוני ללא תוכן הוא חסר משמעות לחלוטין. הצניעות באה להגדיר שהחיצוני לא יבלוט לפני הפנימי, וכך שניהם יוכלו לבוא יחד לידי ביטוי בצורה נכונה. לדוגמא, על ידי קשר של זוג נשוי שקיימת בהם מעבר למשיכה החיצונית.

האישה, אמורה לבטא את עניין הצניעות על ידי כך שדווקא היא, שהמראה שלה הוא עניין משמעותי יותר עבורה, תתנהג בצניעות ובפנימיות. אך גם הגברים נדרשים לכך. קודם כל כפי שציינו, גברים לא אמורים להתערטל (להיות לא מכוסים) אפילו כשהם לבד בבית, והדברים האלה כתובים בהלכה. ולנשים אין איסור להסתכל בגברים בגלל מה שאמרנו מקודם, כי העניין הזה תופס פחות מקום אצל נשים. אך שוב, זה לא אומר שגברים יכולים להתנהג בחוסר צניעות. ומעבר לכך אנחנו מוצאים הרבה התייחסויות בחז"ל לעניין הענווה שהוא מקביל מאוד לצניעות, וענווה נדרשת בעיקר מגברים שלרוב נכשלים יותר בניסיון הזה מאשר שנשים נכשלות.

דבר אחרון: לדעתי, בימינו עניין הצניעות צריך שמירה גדולה, החברה התרגלה ללבוש מאוד לא צנוע, גם אצל גברים וגם אצל נשים, והחצנת הגוף היא עניין מבורך בעיני רבים. דווקא בדור הזה צריך להגביר את המחשבה וההקפדה על צניעות. ופה אני רוצה להצטרף למחשבות שלך. דווקא הגברים שכיום נהיו יותר מודעים למראה ולגוף שלהם, צריכים להתחיל להקפיד יותר על עבודה של צניעות, לא להיגרר להשקעה מוגזמת במראה (כפי שחז"ל מדריכים אותנו) ולא לחשוף יותר מדי. העולם עובר שינויים גדולים ואחד מהם הוא שהגבולות הברורים שהיו פעם בין נשים לגברים מתחילים להיטשטש, וזה בסדר, זה המצב. אני לא מתכוון לכך שאישה איננה אישה יותר, אלא למשל לכך שנשים יוצאות לעבוד ולכך שגברים רגישים יותר מאשר פעם. וכמו בכל תחום, גם בעניין הצניעות אנחנו צריכים להישאר עם יד על הדופק, ודווקא בתור גברים לשים לב לזה, ולפתח מודעות של צניעות שלא בהכרח הייתה נצרכת לגברים שחיו לפני מאה שנים.

בברכה,

אסף.