צדיקה חולה במחלה קשה וחילוני זוכה בלוטו - איך זה יכול להיות?

שלום אוראל.

קודם כל – נאחל לדודה שלך רפואה שלמה! זה ודאי לא קל לחוות מצב כזה במשפחה. אני מקווה שהתשובה לשאלתך תוכל קצת לחזק ולתת כוחות נפש להתמודד, ולחזק באמצעותך גם את בני המשפחה האחרים.

השאלה שלך חשובה מאוד, ודנו בה רבות בהיסטוריה היהודית. ראשית חשוב לזכור שאנחנו לא מבינים (ולא אמורים להבין) את כל החשבונות של ה' יתברך, ואנחנו מאמינים שכל מה שה' עושה - גם זה לטובה, גם אם הדבר נראה כנוגד את הבנתנו. אם כך אין תשובה? ודאי שיש תשובה, אך גם התשובה הזאת מתחשבת בהבנה שבסופו של דבר אין לנו דרך אמיתית לבדוק חשבונות שמים.

העולם הזה והעולם הבא

העולם שלנו אינו העולם הסופי. חז"ל במסכת אבות אומרים לנו שהעולם הזה דומה לפרוזדור לפני העולם הבא. כמו מסדרון לפני חדר חשוב, שלפני שאנחנו נכנסים אליו אנחנו בודקים בדרך שאנחנו מסודרים ונראים טוב. הכוונה בדימוי הזה היא שהעולם הזה הוא רק ההכנה לעולם הבא. בעולם הזה אנחנו עובדים את ה' ע"י מצוות ומעשים טובים, ואת השכר האמיתי על העבודה שלנו בעולם הזה אנחנו מקבלים רק בעולם הבא.

איך ה' מנהיג את העולם?

ה' מנהיג את העולם בדרך של שכר ועונש, על המצוות מקבלים שכר ועל העבירות מקבלים עונש. אך ישנה עוד דרך שבה ה' מנהיג את עולמו. ה' רוצה שהכל יגיע בסופו של דבר אל השכר, שכמו שאמרנו הוא בעולם הבא. ולכן לפעמים ה' נותן את העונש על מעשינו בעולם הזה כדי למצות איתנו את מידת הדין בעולם הזה, ושנקבל את השכר הכי טוב בעולם הבא שבו השכר האמיתי. לכן כשאנו רואים אדם צדיק שרע לו בעולם הזה, אנחנו מאמינים שה' עושה זאת רק כדי שבעולם הבא הא יקבל את השכר הכי גבוה שאותו אדם יכול לקבל לפי מעשיו בעולם הזה, בלי שמעשיו הפחות טובים (אם היו) יפריעו.

אז מה עושים עם זה?

ההתנהגות שלנו ביום יום לא נובעת רק מהרצון להיות מוכנים טוב יותר לעולם הבא, אלא מתוך הערכים והנורמות של החברה שלנו. אם אנחנו עוזרים לאמא לסדר את הבית, זה כיוון שאכפת לנו מהם. אם אנחנו עוזרים לחבר בצרה, זה כיוון שהוא חשוב לנו. נכון שזו גם מצווה, אבל אנחנו לא מסתובבים כל היום עם מחברת ואוספים מצוות אלא פשוט מתנהלים באופן רגיל, ומשתדלים לעשות את הדבר הנכון.

בהתמודדויות בחיי היום יום יש שתי שאלות נפוצות: למה זה קרה, ומה אנחנו יכולים לעשות כדי להתמודד עם זה. התשובה לשאלה הראשונה, כפי שראינו, קצת חמקמקה. היא גם לא מאוד עוזרת לנו להשיב על השאלה השנייה: איך מתמודדים. את צודקת שכשיש בסיס טוב של אמונה, זה ודאי עוזר להתמודדות. ויחד עם זאת, יש עוד דברים שאפשר לעשות. למשל:

- לדבר על זה. כשמתמודדים לבד עם בעיה, קטנה או גדולה, הרבה יותר קשה לחשוב בצלילות, לקחת נשימה, ולאתר נקודות טובות שבהן אפשר להתעודד ולצמוח. ולכן כדאי למצוא סביבנו אנשים שאנחנו יכולים לשתף איתם את הקושי שלנו: בני משפחה, חברים – כל מי שאנחנו מרגישים שאפשר לסמוך עליו שבאמת יהיה איתנו ברגע הקשה שלנו.

- עין טובה. גם בתוך הקושי יש נקודות של אור. זה לא מצדיק בהכרח את הקושי, אבל זה קיים. יש לא מעט אנשים שלא שפר עליהם מזלם (למשל חולים במחלות קשות) שדווקא בעקבות המחלה מצאו משמעות אחרת לחייהם, והעידו על עצמם שהם מאושרים (יש מספר מחקרים בנושא). זה לא אומר שמחלה או נכות הם דברים טובים, אבל זה כן אומר שגם אם הם מתרחשים חלילה – גם אז עדיין יכולים לקרות דברים טובים.

לסיכום:

העולם הזה הוא רק הכנה לעולם הבא שבו מקבלים את השכר על כל מעשינו בעולם הזה. על המצוות והמעשים טובים אנחנו מקבלים שכר ועל הדברים הפחות טובים אנחנו מקבלים עונש. מלבד השכר והעונש, ה' מנהיג את עולמו בדרך שבה בסוף כולם יקבלו שכר (על אף העבירות), ולכן לפעמים אנחנו חווים קשיים ומכשולים עוד בעולם הזה, כדי שבעולם הבא שבו השכר האמיתי נקבל רק את השכר על המצוות בלי העבירות שעשינו. החשבון הזה מאוד מסובך, ולכן אנחנו לא אמורים לעשות אותו אלא לסמוך על הקב"ה בעניין הזה.

מה שאנחנו כן יכולים לעשות זה להתמודד עם מה שקורה, גם כשזה לא נעים ומסובך. את זה כדאי לעשות יחד עם אנשים נוספים ולא לבד, ולזכור שיש ערך ומהות למעשים הטובים שלנו לא רק כהכנה לשכר מהקב"ה על המצווה עצמה, אלא גם על מעשים טובים שבין אדם לחברו.

בברכת רפואה שלמה והצלחה,

ידידיה