באסת מוצ"שים

הי נעמה!

השאלה שלך מקסימה ממש ואני שמחה שיש לי הזכות להשיב עליה. מקווה שהתשובה שלי תסייע לך.

קודם כל משמח לשמוע שיש לך את הנחת הזאת בשבת, שלפחות פעם אחת בשבוע את חווה תחושות של רוגע ושלווה, שהרי זו חלק מהמתנה שהקב"ה נתן לנו באמצעות השבת.

אני מאמינה שרבים יזדהו עם התחושה המבאסת של מוצ"ש כפי שתיארת בשאלה שלך, ניתן להבין זאת דרך אינספור בדיחות שרצות כבר שנים על באסת מוצש או יום ראשון. אני יכולה אפילו באופן אישי להזדהות עם התחושה הזו מדי פעם.

ההבדל הזה בין שבת לימי החול לרוב נובע מכך שהיום יום שלנו עמוס בכל מיני דברים שמטרידים את מנוחתנו ובשבת יש לנו מן הפסקה מכל הדבר הזה ואנחנו מצווים לנוח ולעצור מהמירוץ של החיים. ואז ברגע אחד כשיוצאת השבת, אנחנו חוזרים לכל מה שחיכה לנו מעבר לפינה וצריכים להתניע מחדש. השאלה היא האם השגרה שלנו והחזרה אליה צריכה להיות בהכרח מלווה בתחושה מבאסת? והתשובה היא- לא, יש בידינו את האפשרות להשפיע על התחושה הזו.

כשאנחנו חווים דאגות מסוימות, זה הזמן להסתכל סביבנו ולמצוא דמות מהסביבה הקרובה שאנחנו אוהבים ומעריכים ומרגישים מספיק בנוח לפרוק ולשתף. תוכלי לשבת יחד עם מי שבחרת ולחשוב גם מדוע בכל מוצש מחדש את חווה את תחושת הבאסה? אולי משהו בשיגרת חייך מבאס אותך או מעמיס עלייך מדי ויש מקום לעשות שינוי?

כשיש לנו עומס מחשבתי זה הרבה פעמים יוצר לנו דאגות רבות שמטרידות את מנוחתנו. ברגע שאנחנו קצת עושים סדר בבלאגן, הדברים עשויים להירגע. לכן, הייתי ממליצה לך לשבת במוצש ולכתוב לך במסודר מה יש לך לעשות השבוע, במה את צריכה לטפל ושאר משימות. זה כבר להתחיל ממקום יותר נקי ואולי יהיה לזה השפעה על תחושת הבאסה הנילווית במוצ"שים.

בנוסף, כמו בכל מקרה של דאגה ומתח שאנחנו שרויים בו, אפשר לאמץ משהו שמרגיע אותנו- שמיעת מוזיקה, פעילות גופנית, מדיטציה או כל דבר אחר. לדברים האלו יש השפעה ממש פיזיולוגית על היכולת שלנו להיות שלווים יותר וזה יכול לעזור גם במקרים כאלו.

טיפ אחרון, תנסי לבחון מול עצמך האם את לוקחת את השבת והרוגע שמגיעה איתה כאיזו "בריחה" מסוימת מהמציאות המתישה? כי אם כן, יש מקום אולי לנסות לקחת את החוויה של שבת כנקודת עצירה שממלאת בכוחות לקראת השבוע החדש, ובכך יתכן שתחווי את הדברים ואת המוצ"ש באופן שונה פתאום.

מאחלת לך שהמוצ"ש והשבוע יהפכו למקור שמחה כמו השבת.

הרבה הצלחה!

משאת