עצובה ונמאס לי מהכול

שלום יקרה,

לכאורה את שואלת שאלה מתסכלת. אבל לדעתי רק לכאורה משום שיש המון תקווה בשאלה שלך והיא לא ברורה מאליה בכלל.

התחושה שאת מתארת לא נעימה. ולצערנו יש המון אנשים שמרגישים כך, נוער וגם מבוגרים, אך השאלה היא מה עושים עם התחושה הזו. יש שמרגישים אותה אך לא עושים איתה כלום, לא פועלים לשדרוג החיים שלהם ואז הם מתהלכים כמתים ואין להם כוח לכלום. אבל נראה שאת לא מוכנה להיכנע לתחושה הזו ורוצה לשנות אותה ולחיות, לחיות עם כל העוצמה של החיים והשמחה שיש בהם.

אז איך עושים את זה?

אני חושבת שזהו בדיוק השלב המעבר מהילדות, לגיל הנעורים ולעולם המבוגרים. בשלב הזה הנפש שלך מתחילה להתבגר ולדרוש דברים אחרים והנאות אחרות ולכן דברים שסיפקו אותך עד עכשיו לא מספקים אותך, ההנאות והתחביבים של גיל 9 לא מתאימים לגיל 16. לכן הנפש צועקת ומבקשת שנבחר ונחשב מסלול מחדש. כמו שכשאנחנו עייפים פיזית, הגוף צועק באמצעות כאבים ואז הרופא מתאים לנו את התרופה המתאימה או את אורח החיים המתאים לנו ולגוף שלנו. כך גם הנפש מבקשת שנתאים לנו את ה"תרופה" המתאימה לנו ונעזור לה להתמודד עם הדבר שמכביד עליה או שלא מתאים לה.

לכן אני מציעה לך לכתוב את החלומות שלך, מה משמח אותך, איך היית רוצה שהחיים שלך יראו, מה היית רוצה להוסיף בהם או לגרוע מהם. ממש תכתבי הכול, גם הדבר שנראה בעינייך הכי שטותי או נוגד את הערכים והחינוך שקיבלת. צאי מהקופסה! תכתבי ממש כל מה שעולה ברוחך. לפעמים כשאנחנו משחררים ואולי גם כותבים, הרצונות והתחושות הכי עמוקים שבנו עולים ואז קל לנו לדעת איך לספק את עצמנו ולשמח אותנו.

אחרי שתכתבי, תבחרי מה הכי חשוב לך כרגע או מה הכי ישמח אותך ובו תתחילי. תחשבי איך את מיישמת אותו בחיי היומיום שלך. אם זו פעילות קבועה, אז תקבעי אותה ממש בלו"ז שלך ותחליטי שאת לא מוותרת עליה. אם זה שינוי או כלל מעשי ביומיום, אז תחשבי איך את גורמת לעצמך לא לחרוג מהכלל הזה. כמובן את יכולה להיעזר בסובבים אותך ביישום הזה. העיקר הוא לשנות ולעשות דברים שיטיבו עימך, ימלאו וישמחו אותך. הרבה פעמים גם פעילות אחת או החלטה אחת משנה לנו את כל החיים, לא כי היא באמת משנה בפועל אלא שההרגשה שלנו משתנה והיא משפיעה על כל הלך החיים שלנו. את יכולה לחשוב על שבוע בלי שבת? כולה יום אחד מתוך שבעה ימים שמשנה לנו את ששת הימים האחרים. כך בכל החיים שלנו, גם זמן קצר של הנאה וסיפוק משפיע על הזמן כולו.

אותו דבר בתחום האמוני. אם אנחנו בגיל ההתבגרות משתנים מבחינה פיזית ונפשית אז ברור שהאמונה שהאמנו בה עד עתה לא תספק אותנו. אדם בוגר זקוק לאמונה בוגרת כמו שהוא זקוק לצרכים פיזיים אחרים מילד קטן. לכן אני ממליצה לך לנסות לפתח את האמונה ולשכלל אותה. הדרך העיקרית לפיתוח האמונה לדעתי היא באמצעות לימוד. לימוד שמעניין אותך ומושך אותך. לא חסרים היום ספרים נגישים שכתובים בשפה ברורה ומובנת מאוד. כמו ההמלצות האחרות, גם כאן אני ממליצה לך לקבוע זמן קבוע ללימוד, אולי עם חברה, באינטרנט, בשבת, בלילה – העיקר שיהיה קבוע. את יכולה ללמוד מספרים, כמו מה שתשיב לעצמך של הרב זאב קרוב, אוהב ימים של צבי אייל, אמונה ברורה של הרב פיירמן ועוד. את יכולה גם למצוא באינטרנט שיעורים שמתאימים לך, למשל בערוץ מאיר או בכל אתר אחר.

מאחלת לך המון שמחה וסיפוק, ותעלי רק מעלה מעלה בכל התחומים.

מוזמנת לשאול עוד או להגיב על הדברים במייל שלי או באתר.

חודש טוב,

כל טוב, רינת rinathaber@gmail.com.