שאל את הרב

עוד דייט ועוד דייט - וכלום לא קורה. איך אפשר שלא להתייאש?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 16/07/19 16:32 יג בתמוז התשעט

שאלה

שלום.

אני בת 22, סטודנטית. אני יוצאת לפגישות מגיל 18, בעיקר משידוכים של חברות.

לאחרונה קצת התייאשתי מן התהליך כי אני מרגישה שאף אחד לא באמת מתאים לי.

אני גם לא יודעת איך להמשיך לחפש מישהו כי החברות שלי כבר יודעות שאני מנסה לצאת לפגישות ואני לא רוצה כבר לבזות את עצמי בפניהן (לשאול אם יש להן מישהו להציע לי).

השאלה איך ממשיכים מכאן? האם פשוט לחכות שהן יציעו חי מעצמן או שפשוט "לחזר אחריהן"?

אני די מבולבלת וחסרת כיוון. חשבתי כבר על לצאת מכל העולם הזה של הפגישות ולהתרגל לרעיון של לחיות ללא שותף לחיים.

בברכה,

לאה

תשובה

שלום לאה יקרה!

תקופת החיפוש אחר בן זוג היא תקופה לא קלה שמאתגרת אותנו לא מעט מול מקומות לא פשוטים מול עצמי ומול החברה.

מאוד לא פשוט להחזיק את האמונה שזה יבוא, וזה יהיה פשוט טוב כשפעם אחר פעם את נפגשת עם אנשים שלא מתאימים לך, כשכל פעם את מתאמצת להדליק מחדש את התקווה שזה יהיה האדם הנכון . התחושה הזאת שאת לבד בסיפור הזה היא מאוד מאוד טבעית ומובנת.

השאלה איך דואגים להצעות היא שאלה חשובה מאוד, ואת ראויה להרבה מאוד הערכה עליה. הקושי שאת מתארת את לוקחת את האחריות אלייך ומחפשת דרכים להתקדם ממצב שנראה כאין מוצא.

כדאי אולי לנסות לחשוב על דרכים נוספות להגיע להצעות, כדאי לפתוח את הראש בניסיון לחפש נתיבים אחרים. הגישה האקטיבית שלך אל המציאות בה את נמצאת היא בהחלט מפתח גם לשאלה הזאת. התחום המעשי, כדאי לנסות כל מיני כיוונים ולבדוק מה עובד: קשר עם שדכניות שאת מרגישה שקולטות אותך, לנסות לשדך לחברות - ולא רק "לחכות" שהן ישדכו לך, פורומים כמו "לא כלה דרכנו", שיעורים, אירועים, התנדבויות, ועוד.

אבל האמת היא שהקושי הטכני עם ההצעות שלא מגיעות הוא הרבה פעמים יכול להיות רק חלק מהעניין. יש עוד אפיקים עמוקים ופנימיים הרבה יותר שאפשר להפנות אליהם כבר עכשיו את הרצון הזה לפעול.

בטח יצא לך לשמוע לפעמים מאנשים שחיכו הרבה זמן למשהו גדול והזמן הזה היה מאוד מייסר בשבילם, אבל אז, כשזה מגיע, פתאום הם מסתכלים אחורה והאמירה שלהם היא- אני יודע למה זה קרה רק עכשיו, אני מבין למה הדרך הזאת היתה מסלול ההכשרה הטוב ביותר בשבילי. היא גידלה אותי להיות מי שאני הרבה יותר. כשאנחנו בתוך תקופה של ציפיה, התחושה היא הרבה פעמים תחושה של קושי ותסכול.

אבל אפשר גם אחרת. לנסות להתחזק באמונה שאם הבית שלי מתעכב זה בגלל שהוא גדול! האמת היא שלהיות בת זוג זה משהו שלא מתחיל בחתונה, את יכולה לעבוד על הזוגיות שלך, על הבית שלך- כבר עכשיו. תבררי לעצמך איזו בת זוג את רוצה להיות? איך את רוצה שיראה הבית שלך?

חכמינו קוראים לאישה בית. את ביתו של האיש שלך גם אם הוא עוד לא הגיע. תנסי לסייר בבית הזה שבתוכך, תראי מה יש שם בפנים, תשאלי את עצמך אם זה הבית שאת רוצה שאהובך יפגוש כשישוב מנדודיו? (הרי גם הוא נמצא בחיפושים אחרייך..) אולי יש משהו שאת רוצה לסדר שם לכבוד בואו?

בפועל את עוד לא שם, אבל יש לך אין סוף אפיקים לגדל בהם ממש עכשיו את הבית שלך! תגדלי אותך. את השמחה שבך, את האהבה שבך, את החיים שבך, את החסד. את האישה שאת רוצה להיות. תהיי הכי את שאפשר!

כמו כן, זה הזמן שלך לפתח את העצמי הפרטי שלך. לעשות דברים שאת אוהבת, להשקיע בכישרונות השונים שלך, ליהנות ולהתפתח ולגלות את עצמך. ככל שיהיו לך יותר חוויות הצלחה מספקות ביומיום, כך יהיה אולי קל יותר להתמודד עם האתגר של חיפוש בן הזוג. גם בתוך זוגיות, חשוב שלכל אחד מבני הזוג יהיה את המקום הפרטי שלו, את הפינה שלו שאליה הוא חוזר מדי פעם, ושאותה הוא בונה ומפתח. ואת זה את יכולה לטפח כבר מעכשיו.

כמו כן כדאי לחשוב עם מי את יכולה להתייעץ לאורך הדרך, ואת מי את יכולה לשתף בחוויות, בקשיים - וגם בהצלחות. בין אם זאת בת משפחה קרובה או רחוקה, חברה טובה, או מישהי אחרת, תמיד עוזר לא להרגיש לבד, כשבמרחק שיחת טלפון יש מישהי שמכירה ומלווה אותך. וזה נכון בכל תחום, לא רק בחיפוש זוגיות.

בתפילה שהבניין שאת מתחילה פה יתפתח ויגדל ובקרוב תזכי לאחד אותו עם בניינו של האיש שלך והבניין הגדול הזה ימשיך להיבנות יחד, בניין עדי עד.

חיבוק גדול יקרה והרבה הצלחה בדרך!

ראשית

כתבות נוספות