שאל את הרב

התמכרתי לסרטים וסדרות בבין הזמנים, מה לעשות?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 02/08/20 21:02 יב באב התשפ

שאלה

שלום.

אני בן 16 לומד בישיבה קטנה- לאומית, אני לומד המון לימודי קודש ובעיקרון אני חיצונית ברמה דתית גבוהה, אבל יש לי הרבה קשיים בתחום של הקדושה (מחשבה, ופגם הברית, אבל עם זה אני מתמודד ונופל ומנסה לקום וככה מלא פעמים אבל עוד איכשהו אני מתמודד).

מה שאני צריך עזרה זה שמאז שהייתי בבידוד סוג של התמכרתי לסדרות וסרטים, ופשוט ראיתי בלי הפסקה במשך חודש, וראיתי את הדברים הכי לא צנועים וכאילו השתדלתי להוריד את הראש או להעביר אבל ת'כלס עבדתי על עצמי, ועכשיו עברתי על הלכות שמירת העיניים מהספר בין הזמנים של הרב דוד סתיו, וקולט כאילו כמה רחוק הלכתי...

אז מה אני עושה? איך אני מוחק את כל התמונות האלו שיש לי בראש?

וגם, כשראיתי הסדרות והסרטים הם כאילו הרגיעו אותי כזה וכאילו קיבלתי איזה סוג של אהבה מזה, ומאז שהפסקתי לראות, ממש קשה לי בלי זה, ואז אני רואה ממש איזה חלק קטן וזה כ"כ מרגיע ומשמח אותי וכאילו מנחם אותי(ולכן גם ממש קשה לי להפסיק עם זה)... זה דמיון? ואיך אני מפסיק עם זה לגמרי? ממש תודה לכם, שיש מקום שאפשר לקבל ממנו עזרה, אני כ"כ צריך אותכם. תודה!!

תשובה

שלום ותודה שפנית אלינו.

דבר ראשון, כל הכבוד שהחלטת לעשות עם זה משהו, כנראה שהנפש שלך הרגישה שזה לא עושה לך טוב לראות כל הזמן סדרות וסרטים וברוך ה' מצאת את הכח לעשות עם זה משהו. וכמו שאומרים בשמו של הקב"ה "פתחו לי פתח כחודו של מחט ואפתח לכם פתח כפתחו של אולם". אז כבר עשית צעד ופתחת פתח!

דבר שני, הפריע לי מאוד שכתבת שברמה חיצונית אתה ברמה דתית גבוהה. הקב"ה בוחן כליות ולב והוא יודע מה פנימי ומה חיצוני, לפי מה אתה מחליט שזה חיצוני? כי אתה לא מתנהג לגמרי בכל מצב כמו שאתה מצפה מעצמך? אז דע לך, העובדה שזה מפריע לך מעידה שזה הכי פנימי בעולם.

אחרי שסגרנו את הפינה הזאת אפשר להמשיך.

אמרת שסוג של התמכרת, אז מה זה בכלל התמכרות? האם כל דבר שאני עושה כי אני נהנה ממנו הוא התמכרות? יש על כך דיונים רבים בין אנשי המקצוע. באופן כללי אפשר להגיד שזאת התמכרות כשיש פגיעה חמורה ומתמשכת בהתנהלות של האדם ביום יום ועוד כמה פרמטרים. אני אנחש בזהירות שאתה עוד לא "מכור" אלא שאתה פשוט נהנה מהסרטים והסדרות האלו ומשתדל לקבל כמה שיותר מההנאה הזו, כמו שוקולד או ממתקים. וכמו שוקולד אחרי שראית המון סרטים אתה פתאום מרגיש שמשהו פה לא כל כך בסדר והבטן מתחילה לכאוב.

תיארת את התחושה שלך של רוגע וסוג של אהבה מהצפייה. זו בדיוק התחושה שיוצרי המדיה מנסים ליצור אצל הצופים, החברות שמפיקות את התכנים האלו שוכרות את אנשי המקצוע המוכשרים ביותר כדי להכין סרטים שמצליחים לרגש את הצופים. אבל כמו שכנראה שמת לב זה נחמד אבל זה לא הדבר האמיתי, אחרת לא היית מרגיש שיש כאן משהו שמפריע לך.

עוד נקודה שהיא אולי מובנת מאליה אבל עדיין חשוב להגיד: זה די הגיוני שכשאנחנו תקועים בבית אנחנו נגררים לבידור הכי "זול" שמעביר את הזמן וגורם לנו הנאה. אני לא אומר שצריך לוותר ולזרום אלא רק להבין ולפרגן לעצמך שזה לא מעיד על מי שאתה, רק על המצב שנקלעת אליו.

אז מה עושים?

1. בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין. קשה ללמוד בבין הזמנים, במיוחד כשאתה משווה את הלימוד של בין הזמנים ללימוד של הזמן הרגיל בישיבה. לכן חשוב מאוד לזכור: מבחינת המאמץ והנסיון שאנחנו מתמודדים איתו לימוד תורה בבין הזמנים שווה הרבה יותר מלימוד בזמן הישיבה! אפילו חצי שעה, אפילו עשר דקות, זה המון! אז תשתדל לקבוע לעצמך זמן כל יום שבו אתה לומד, חשוב לבחור מטרה שאתה יכול לעמוד בה. לפעמים היצר הרע נכנס פה בהפוך על הפוך ומשכנע אותנו להציע מטרות גבוהות מדי רק כדי שנכשל ונחזור לבזבז את הזמן. אז תקח על עצמך דברים קטנים ומעשיים: שניים מקרא ואחד תרגום כמובן, אם אתה יודע איזה מסכת תלמדו באלול אז אתה יכול להתחיל ללמוד את המשניות שלה. אולי ספר תורני שאתה מתחבר אליו והוא יותר קליל (כמו הספר של הרב סתיו למשל).

2. אם ניצחת את הבוקר ניצחת את היום. אני בטוח שאתה מרגיש את זה על עצמך, יום שהתחיל עם תפילת שחרית במניין, לפי כל ההנחיות כמובן, יהיה יום הרבה טוב בשבילך. תעשה הכל כדי לקום כל יום לתפילה, גם אם הלכת לישון מאוחר! זאת פשוט הדרך הכי טובה לפתוח את היום וזה יתן לך הרבה יותר מוטיבציה ליום חיובי ולא ליום מבוזבז של סרטים וסדרות.

3. לא לאפשר את זה טכנית. איך אתה רואה את הסרטים? במחשב או בפלאפון? בחדר שלך או בסלון? תמצא את הדרך למנוע מעצמך לראות סרטים. הייתה לי תקופה שגם ראיתי מלא סדרות בתיכון והחלטתי שאני מוציא את המחשב מהחדר שלי, זה לא מוחק את ההתמודדות לגמרי אבל בהחלט מצמצם אותה. אם זה פלאפון אולי תנסה להחליף לפלאפון טיפש לכמה ימים? אולי כל יום תיתן למישהו מהמשפחה לשמור לך על הפלאפון כמה שעות?

4. למלא את הזמן בדברים אחרים! תחפש מה לעשות, לעזור בבית, להיפגש עם חברים, אולי התנדבויות או עבודה. הכי חשוב שאלו יהיו דברים שתקבע מראש ולא תוכל לבטל =). באופן כללי טוב יותר להיות עם חברים מאשר להיתקע לבד בבית.

5. דיברת על האהבה והתחושות הטובות שאתה מקבל מהצפייה, אנחנו מחפשים אהבה, אנחנו רוצים לאהוב ולהיות אהובים. הקב"ה ברא אותנו ככה בכוונה וחלק גדול מעבודת ה' היא דווקא בין אדם לחברו. נסה לחשוב איפה אתה יכול למצוא את האהבה הזאת בחיים האמיתיים. עם החברים והמשפחה. משהו שחשוב לדעת על האהבה בחיים האמיתיים מול הסרטים: בחיים האמיתיים אין כמעט שום דבר מושלם, האחים שלנו הם אולי האנשים הכי קרובים אלינו ועדיין קורה שיש ריבים. ההורים שלנו הם האנשים שהכי אוהבים אותנו ורוצים בטובתנו בכל העולם, ועדיין המון פעמים יש ויכוחים וחילוקי דעות איתם. כדי להנות מאהבה בחיים האמיתיים צריך להתגבר על המידות שלנו ובאמת להתחשב במי שעומד מולנו, לעומת זאת בסרט אתה לא צריך לעשות כלום, רק ללחוץ על פליי. שאלת אם זה דמיון, לדעתי התשובה היא חד משמעית כן. וכמו שאמרנו קודם אם זה היה אמיתי לא היית מרגיש שמשהו מפריע לך...

עוד שתי נקודות אחרונות שמתחברות, שאלת איך אתה מוחק מהראש את התמונות, ו"איך אני מפסיק עם זה לגמרי".

המלחמה שלך עכשיו היא לא מלחמה של שחור ולבן. זה לא שאם הצלחת להפסיק לגמרי אתה תותח ואם ראית פעם אחת אתה אפס. המלחמה היא להתקדם כל פעם קצת ולמקד את המבט שלך קדימה ולא אחורה. בעזרת ה' עם הזמן תמשיך למלא את המחשבות שלך בתורה ובמעשים טובים והם ידחקו החוצה את התמונות. אבל חשוב שלא תהיה בלחץ על זה אלא תשקיע את כל הכוחות שלך בשביל להתקדם ולצמוח בשמחה. זה בסדר שאתה מציב לעצמך את המטרה להפסיק עם זה לגמרי כל עוד אתה זוכר שאפילו אם ראית היום קצת פחות מאתמול זה ניצחון ענק והתקדמות.

אז אחי היקר! דיברנו הרבה ואני מקווה שקיבלת רעיונות טובים שיעזרו לך. עצם העובדה שהדברים מפריעים לך אומרת שהלב שלך ברוך ה' רגיש לזה וזאת מתנה עצומה! תמשיך להתקדם מתוך שמחה ואהבה. תשתדל להתפלל כל יום שחרית במניין וללמוד קצת, ותחפש דברים חיוביים שיעסיקו אותך.

ואיזה כיף שאתה אומר תודה =) אני יכול לספר לך מאחורי הקלעים שבאמת יש פה מערכת שלימה של צדיקים וצדיקות את הנשמה שלהם כדי שבני נוער יקבלו את המענה הכי טוב שאפשר, וזה מחמם את הלב שיש מי שאומר תודה.

אני מזמין אותך לפנות אלינו שוב בשאלה או סתם כדי לספר מה שלומך.

בהצלחה!

אלי

כתבות נוספות