שאלה
שלום כבוד הרב.
אני מתחזק כ- 10 חודשים ובזמן האחרון הרגשתי דבקות בהשם ועלייה מבחינה רוחנית. כל הזמן רציתי ללמוד תורה, ופתאום אני מרגיש שאני מתחיל ליפול מבחינה רוחנית ולא מצליח ללמוד. אני רוצה ללמוד אבל קשה לי פתאום. מה אני יכול לעשות כדי להצית מחדש את ההתלהבות שהייתה לי בלימוד תורה? קשה לי שאני לא מצליח לחזור לעצמי.
והאם זה נכון שכשאדם נופל זה על מנת להעלות מישהו אחר מבחינה רוחנית?
בתודה מראש.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום לך הראל,
ראשית שמחתי לקרוא שאתה מתחזק ומתקרב להשם יתברך. ונראה משאלתך שאתה רוצה לחזור לאותו חשק והתלהבות שהיו לך לפני אותה 'נפילה' כדבריך.
כידוע לך, כולנו מורכבים מחומר ורוח (גוף ונשמה), והנשמה שלך, הרצון הפנימי שלך, היא זו שמבקשת לקיים קשר איכותי יותר עם בורא עולם. לא קשר שמובן מאליו. ולעתים החומר- הגוף גורם לנו להרגשת נפילה כדי לנתק אותנו מהדבקות בקב"ה; ולעתים הרגשת הנפילה נובעת מהרגשת הנשמה שהקב"ה כביכול כבר אינו עוזר לה. אוכל אציע לך כמה עצות, ולבסוף אתייחס גם לשאלה ששאלת לגבי העלאת מישהו אחר:
לא להתייאש
חשוב שתסתכל על הטוב העצום שיש בך. אתה מנסה להתחבר לתורה ולמצוות ולא מתייאש, רוצה להתקרב לה' למרות הקשיים. זוהי מעלה אדירה, וכבר עברת את חצי הדרך. לקב"ה חשובה יותר היגיעה והמאמץ מאשר התוצאה הסופית ('אנו רצים ומקבלים שכר'- למרות שלא הגענו עדיין ליעד...), וכל עוד אתה לא מתייאש, אין דבר יותר טוב מזה.
קבלות קטנות
לעתים אנו מרגישים נפילה כי איננו מתקדמים כמו שרצינו מבחינה רוחנית. ולא רק זה, אלא שכאשר אנו מנסים להתקרב בבת אחת לקב"ה, אנו מרגישים עצבות ונפילה כי אנו חשים שאיננו עושים את כל מה שקיבלנו על עצמנו. תדע לך ידידי, שכמו שלוקח לנו זמן להסתגל בבוקר לאור היום אחרי לילה ארוך וחשוך, וקשה לנו להדליק מיד את האור, כי עדיין לא פקחנו עיניים מלאות, כך גם בעשיית המצוות קשה לנו לקחת את כל האור הרוחני שהיה לנו בהתחלה. אני מאמין שכאשר התחלת להתחזק לקחת על עצמך קבלות קטנות כמו: נטילת ידיים של בוקר, ברכות השחר, הנחת תפילין רק עם קריאת שמע, ובכל פעם שהרגשת מוכן- התקדמת שלב נוסף, וקיבלת על עצמך עוד משהו קטן. אותו הדבר גם לגבי לימוד התורה. רצוי להתחיל עם הלכות מעשיות לחיי היום יום (דיני השכמת הבוקר, דיני תפילה וכו'), ולאחר מכן לעבור לפרק בתנ"ך עם רש"י, פרק משניות, פרק בספר מוסר (שמירת הלשון, חפץ חיים, תומר דבורה ועוד) וכשתרגיש שאתה צברת מספיק ידע- תוכל לעבור גם ללימוד גמרא. אל תחשוב שאם אתה מתחיל מתנ"ך והלכות (במקום גמרא ושולחן ערוך) אז אתה לא למדת כלום. חלילה! זה הבסיס! מתחילים מזה ואז מתקדמים הלאה בלימוד.
חברותא
חשוב שתמצא מישהו שאיתו תוכל ללבן ולברר את הרגשת הנפילה שלך- דמות תורנית (רב או אברך) בשכונה או בכולל שבקרבתך. אני ממליץ גם לקבוע חברותא עם בחור בן גילך או בחור ישיבה בשעות שנוחות לך. זה חשוב, כי חברותא שתלמד איתך בקביעות תוכל לחזק אותך בלימוד התורה, וממילא המחויבות למפגש היומי או השבועי עם החברותא ללימוד, לא תגרום לך להרגשת הנפילה שאתה חש בימים אלו.
להתפלל
כמו על כל קושי בחיים, כך גם על הקושי בלימוד התורה צריך להתפלל. להתפלל לפני בורא עולם שיתן לך את הכוחות ואת האומץ להתמודד מול הקשיים שלך, שיתן לך כח להגיע לבירור האמת, שיפתח את ליבך להבנת התורה, ושיעזור לך להגשים את רצונך- להיות עובד ה' בשמחה.
מטרת הנפילות
שאלת האם נכון שמטרת הנפילות היא כדי להעלות מישהו אחר מבחינה רוחנית. האמת שאינני מכיר דעה כזו (ישנה דעה דומה בספר שער הכוונות למהרח"ו של העלאת ניצוצות, דהיינו העלאת נשמות שטבועות בקליפות הטומאה שנוצרה מרסיסי הכלים הגשמיים שלא יכלו להחזיק את האור הרוחני הגדול בבריאת העולם. אולם העלאת ניצוצות היא יותר מושג לצדיקים ולא לפשוטי העם). אבל אני כן יודע לומר לך שהנפילה היא מאת ה' יתברך כדי לתת לאדם כלים לעמוד בכוחות עצמו.
כך כותב הרב אליהו דסלר בספרו מכתב מאליהו:
'בתחילת כל עבודה רוחנית אמיתית, ה' מאיר לאדם, מקרבו ומעמידו בפני גילויים מופלאים של מידת חסדו יתברך (-מציאות מאוד מוכרת לבעלי תשובה...), ולאחר זמן, הוא נוטל אותם ממנו, על מנת שיוכל לחזור אליהם בכוחות עצמו, כדי להגדיל שכרו.'
זאת אומרת שבעל תשובה, על פי רוב, בתחילת דרכו רואה בגלוי את השגחת ה' עליו במצבים השונים, בין לטוב בין למוטב, ומרגיש בחוש את ה' ואת רחמיו (הנהגה זו נקראת 'אתערותא דלעילא' כפי שציינת שהרגשת במשך 10 חודשים). אך לאחר שהאדם הסתגל למציאות הרוחנית החדשה וכבר הולך בכוחות עצמו, מתחילה הנהגה של 'הסתר פנים', כלומר מציאות, שבה עזרת ה' והשגחתו לטובה, קיימת אמנם בשלמות, אך היא נסתרת (הנהגה זו נקראת 'אתערותא דלתתא' שהיא מציאות של הסתר פנים), והעבודה בזמן זה דורשת מהאדם התאמצות יתר בקיום תורה ומצוות באמונה, יותר מאשר נדרש ממנו בהנהגת 'אתערותא דלעילא' שהייתה לו בהתחלה, וזו אולי ההרגשה של הנפילה שאתה מרגיש כרגע.
לכן תדע ידידי שזה הזמן להתאמץ יותר בלימוד תורה ובקיום מצוות, כי עד עכשיו הקב"ה סייע לך- ממש כמו תינוק שעוזרים לו ללכת בתחילת דרכו, ומכאן והלאה הוא רוצה שתמשיך לבד- שתגיע לאותה דבקות בה' יתברך כמו שהיה לך קודם. ואני בטוח שתצליח. איך עושים זאת? תקרא את הנקודות הקודמות...
לסיכום, הקושי שהעלית בשאלה שלך הוא טבעי לחלוטין. הסברתי שהנפילה היא מאת ה' יתברך שעד עכשיו עזר לך להתקדם, ומכאן והלאה רוצה שתתקדם בכוחות עצמך. בשביל זה גם הצעתי לך כמה דרכים שיעזרו לך בכך- להסתכל על הטוב שבך, לא להתייאש ולא להשוות את עצמך לאחרים שאצלם קיום המצוות בא בקלות. לקבל על עצמך קבלות קטנות, שיעזרו לך להתקדם בצעדים קטנים אבל בטוחים בלימוד התורה ובקיום המצוות, להתפלל לבורא עולם שיצליח את מאמציך להיות בן תורה אמיתי, ומאוד חשוב- למצוא מישהו שאיתו תוכל ללמוד תורה או לברר את נושאי האמונה וטעמי המצוות בצורה מסודרת.
מאחל לך שהקב"ה יפתח את ליבך לאהבתו ותורתו באמת.
בהצלחה ידידי,
אבי