נכשלתי בטסט פנימי - איך מתמודדים עם כישלון וחוסר אמונה?

שלום לך יקרה.

כל כך מרגישה אותך במצב הלא נעים שאת מתארת. לכאורה בוחנים אותך מבחוץ על דבר כל כך טכני- נהיגה בכביש, אבל באמת זה מצב של מפגש שלי מול עצמי, מפגש עם הביטחון שלי, עם האמון בי, האמונה ב ה' ועוד.

רוצה קודם לומר לך מליבי ממש, מצב של מבחן זה מצב שתמיד מערער, מביא חששות ולפעמים אפילו מטלטל. בחינה זה באמת מלחיץ. אתה משתוקק לעבור, נוהג מדהים וברגע המבחן אתה מתערבב ואתה בכלל לא אתה. זה כל כך אנושי וקורה לכולם! זה לא נעים לנו להימדד מול עיניים חיצוניות, זה מעמיד במקום לא נח. החששות, הפחדים והטלטלה של האמון והאמונה טבעיים ולגיטימיים כל כך. כן, את צודקת, זה מצב שמעלה חששות ומותר! תתני לעצמך מקום, להרגיש את זה, להיות שם בשחור הזה שמאיים כל כך. הקבלה תעשה טוב ושחרור הרבה יותר מהאשמה העצמית והביקורת.

ויותר מזה, לפעמים שיש לנו חשש ופחד ממשהו, אנחנו מבקרים את עצמנו ומטיחים בעצמנו שאנחנו חסרי אמון בעצמנו, חסרי ביטחון עצמי ועוד אמירות נוקשות כאלו. זה לא נכון ולא פייר לעשות לנו את זה. מותר לנו לפחד, להיבהל, להיות בלחץ, אנחנו בני אדם וזה כל כך אנושי וטבעי!!

לשאלתך, איך מתמודדים עם החששות שצפים ומשביתים אותי ואיך אני מחזקת את מקום האמונה.

- ממליצה לך לכתוב לעצמך 2-3 משפטים, לא ארוכים, משפטים של אמון בעצמך ובקב"ה, משפטי הצלחה. לדוג', 'אני נוהגת מעולה ואני אעבור את הטסט בקרוב', 'אני טובה ויכולה', 'הקב"ה אוהב אותי ועוזר לי בכל הדרך הזו'.

לפעמים יש לנו בתוכנו קולות שלילים שמחלישים. 'אני גרועה בזה', 'אני לעולם לא אעבור', הם גדלים ותופסים נפח גדול. אם בתחילה הזזנו אותם הצידה, אז לאט לאט אנחנו מתחילים להאמין להם והם הופכים להיות לנו להרגל. כדי לשבור את ההרגל טוב לומר משפטים של אור וטוב ולשנן אותם לעצמי מול המראה ובקול 20 פעמים ביום. ככה האמונה השלילית תישבר והאמונה החיובית תתפוס מקום גדול יותר.

- בחברה שלנו נוצרה אמונה ומשוואה שאומרת, הצלחה= אני טובה או כישלון= אני גרועה, אני לא משהו ועוד. המשוואה הזאת שגויה לחלוטין. לכל אדם יש את הדרך שמדויקת לו, שתוציא ממנו את הטוב ביותר עבורו. ה'אני הפנימי' לא נמדד בהצלחה או כישלון. האני הפנימי נמדד ברצון, בהשתדלות, במאמצים, בכוונה שלי. ונכון, שנח לנו לומר 'הנה הוא הצליח ואני לא אז מה זה משנה השאר' אבל זה שגוי.

ממליצה לך, להתמקד בדרך, בהשתדלות.

לפני טסט, ללמוד טוב את הכללים, לבקש מהמורה להסיע אותך למקומות שאת פחות בטוחה בהם, לתרגל את זה.

ביום של הטסט, לא לקבוע דברים לפני, להגיע אחרי שעשית לעצמך בוקר נעים, שעשית משהו שמרגיע ומשמח אותך, מקלחת טובה, ארוחה טובה ומשמחת, תפילה טובה.

להגיע ולומר לעצמך ולרבש"ע, אני השתדלתי ממש ורוצה לעבור את הטסט. השאר, מה יהיה התוצאה, זה כבר לא שלי, זה בידי שמיים. להתפלל להקב"ה, לדבר ולשתף בלב פתוח ופשוט זה תמיד עושה טוב על הלב.

- מצרפת פה קישור לשאלה שנשאלה, איך מתמודדים עם כישלון של טסט.

התשובה ממש יפה ותוסיף לך. ממליצה בחום.

https://www.makshivim.org.il/answer?id=960973

אהובה,

שיהיה בהצלחה ובקלות, זה יבוא!!

את טובה כמו שאת!

יהודית