יכול להיות שלא אוכל ללדת: מי ירצה להתחתן איתי?

שלום יקרה.

מבינה לליבך. גילוי מחלה ובטח כזאת שיתכן שיהיו לה השלכות לטווח הרחוק עשויות להשפיע על הרגש והמחשבה, לפעמים זה יכול להרגיש כאילו "חרב עלינו עולמנו". תוכניות, תכנונים, חלומות שחלמנו יכולים לקבל תפנית ולהרגיש, פתאום, רחוקים ובלתי מושגים.

כמו בכל תהליך גם בתהליך כזה קיימים שלבים של עיבוד ולכן חשוב לעבור אותם נכון, לא לדלג על שלבים. כשעוברים תהליך עמוק ומשמעותי התחושה מצליחה להשתנות, מתחושה של "מציק" לסוג של השלמה.

חשוב ממש לתת מקום לכאב ולאובדן, ולא לפחד להרגיש ולכאוב. לתת מקום לתחושות ולפחדים ולהרשות לעצמך לחוות אכזבה, תסכול או כל רגש אחר שעולה בתוכך.

לפעמים הסביבה שלנו משדרת מסרים שמתורגמים אצלנו להבנה ש"זה לא נורא", או "שיהיה בסדר" וכדומה. ברוב המקרים המסרים מגיעים ממקום טוב, שרוצה לעזור, או מקושי של מי שקרוב אלינו להתמודד בעצמו עם הכאב שלך. לעיתים ישנה חשיבה מוטעית, שאם לא נדבר על זה יעלם. ואז מנסים להדחיק את הכאב או להתכחש אליו. אך בפועל זה בדיוק הפוך. מה שלא מדברים עליו, רק מתעצם ומכאיב יותר.

טיפול נכון נותן מענה לרגש. ההבנה היא כי יש ערך גדול לחיבור בין הגוף לנפש, ושם תוכלי להרגיש בטוח לשאול את השאלות שבתוכך ולהתמודד באומץ עם מצבך. שם גם תוכלי לחזק את הדימוי וההסתכלות שלך על עצמך.

לדעתי קצת מוקדם לחשוב על עניין השידוכין עדיין. כרגע מה שחשוב זה שאת עצמך תרגישי שלמה ובקבלה למקום שבו את נמצאת. ברגע שאת תהיה שלימה ובטוחה, השדר והמסר יעבור החוצה ומי שירצה להיות בן זוגך יקבל אותך כמו שאת, יאהב ויוכל להכיל ולהתמודד מתוך בחירה.

מוזמנת לדבר איתנו גם בטלפון ימי ב'-ה' בין 9 בערב ל 11 בלילה, במוקד הטלפוני שלנו: 1599-5000-54. מוזמנת גם להמשיך ולשלוח לנו באתר שאלות, שיתופים ועדכונים. מבטיחים להגיב.

ועם כל זה גם חשוב להחזיק באמונה ש"שהיפלא דבר מה'?" ב"ה היום הרפואה הולכת ומתקדמת. לפני כמה עשורים כל נושא הפוריות היה רחוק ובמקרים בודדים, והיום נשים רבות זוכות לפרי בטן ולניסים.

בהצלחה רבה

חילי