שאל את הרב

קשה לי להתחבר לחבר'ה בגילי: איך יוצאים מהבידוד ומקבלים אומץ?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 16/11/19 23:18 יח בחשון התשפ

שאלה

שלום.

נמאס לי כבר מהמצב החברתי שלי, קשה לי להתחבר לאנשים חדשים ואני מתבייש.

כשאני הולך לאיזו פעילות ויש שם אנשים שאני לא מכיר: מה, אני פשוט אבוא ואומר להם: " מה קורה"? הם לא מכירים אותי. מה אני קשור?

תמיד אני מוצא את עצמי בתור ההוא שבצד שאין לו כל כך מה לומר. וזה לא שאני ילד בלי ביטחון, אני פשוט פוחד לצאת לא קשור.

למשל: יש קבוצה של אנשים שאני לא מכיר אני לבד והם ביחד איך אני הופך לחלק מהשיחה מה אני צריך לעשות? בבקשה תעזרו לי.

תודה.

תשובה

שלום!

אחד האתגרים המשמעותיים שיש לנו כבני אדם – הוא יצירת קשרים חברתיים, כפי שציינת באופן מדויק – לא פעם נקודת ההיכרות הראשונית היא מורכבת ומאתגרת, הרי אנחנו לא חלק מהקבוצה הזו.. חזק כל כך, שאתה לא מקבל את ה"טבע האנושי" הזה כעובדה מוגמרת ובעצם כתיבת השאלה אתה נכון לחשוב על פתרונות! אשריך.

אז בוא נתחיל.

להעמיד את הדברים בפרופורציה

כאמור, מטבע הדברים ישנו קושי להיכנס לכל קבוצה אנושית בעלת ערכים משותפים שכבר מגובשת בתוך עצמה. זו חוויה אנושית נורמטיבית, נפוצה, שכמעט ואין אדם שלא חווה אותה. בעידן שלנו הדבר קשה פי כמה, כי מהפכת הסמארטפונים יצרה לנו "מרחב מוגן" בו, בכל פעם שאנו נתקלים במקום חדש, או במבוכה – יש לנו את החבר הכי טוב לברוח אליו, הפלאפון שלנו.

לכן חשוב בתור התחלה שנזכור – שהאתגר הזה קיים כמעט אצל כולם, כולל אצל אלו שאנו מעוניינים להיות חלק מהם(!)

כל קבוצה מורכבת מפרטים

מה גורם לנו לרתיעה הזו? מדוע אנחנו לא הולכים ישירות לדבר עם כולם? הדבר ברור, הקבוצה מלוכדת ומגובשת בתוך עצמה, ואני כאחד מבחוץ – לא חלק מהשפה המיוחדת לאותה קבוצה. אך בדיוק כאן נעוץ הפתרון. כל קבוצה מורכבת מפרטים, הקושי שלנו נוצר מהתפיסה שלנו את כל הפרטים האלו רק כ"קבוצה". נכון להעמיד לעצמנו יעד כללי להתחבר לקבוצה אך המעבר להתחברות כזו, עובר דרך היחידים!

לכן, אחד הדברים שיכולים לסייע הוא לא להציב לעצמנו מטרה להיות חלק מכלל הקבוצה – אלא לשים בהתחלה יעד להתחבר לאחד מאנשי הקבוצה. כאשר הסיפור לא כל כך מאיים וגדול – המקום הנפשי שלנו נכנס ליותר נחת.

למשל, במקרה שלנו - תוך כדי אימון לשאול או לנסות לייצר שיח עם אחד , זה יהיה נתיב טוב. כך לאט לאט מאחד לאחד נתחיל להתחבר.

לקבל שזהו תהליך

אתגר נוסף שהעולם מציב לנו, הוא חיים של תוצאות. אנו רוצים להגיע לתוצאה אותה דמיינו, לכבוש את הפסגה שאנו מעוניינים בה. וזה כמובן מעולה! אבל חשוב לזכור שלכל תוצאה קדם תהליך. והתהליך חשוב לא פחות!

גם במקרה שלנו, עלינו לקבל כי זהו תהליך שלוקח זמן, ורק מתוך נחת וסבלנות נתקדם. לכן חשוב גם לדעת ליהנות "מהפירות שבדרך" ולא רק לחכות לתוצאה הסופית. לשמוח משיחה קצרה, מהתייחסות, מההצלחות הקטנות! אלו יוצרות בסוף את הנתיב לגדולות.

על מה לשוחח

כאמור החשוב הוא להתחיל בקטנה – מאחד. אפשר לדבר איתו על האימון\תרגילים שאתם עושים בפעילות – הכי קל לנו לדבר בנושאים שוודאי שנינו מתעניינים בהם, כי אז זה מתכתב עם המקום וההקשר החברתי שאנו נמצאים בו. כמובן תמיד ניתן גם לנסות שיח שקשור בנושאים כלליים – לימודים, פוליטיקה, לימודים וכו'. כמובן באופן קליל, אולי אפילו להגיד משהו בצחוק על נושא משותף. למשל: נו, יורים טילים או שאפשר להתחיל כבר משחק? משהו כזה. אתה יכול גם להקשיב לפני כן לשיחות ולצחוקים בין החבר'ה, ולקבל כיוון.

ובשולי הדברים חשוב לבוא מתוך נחת, וכפי שכתבת – עם הביטחון העצמי שלך והאמון שלך בטוב שיש בך.

כשאנו באים ממקום של נחת, יותר ייקל עלינו להיפתח – ושדברים ייפתחו אלינו.

אתה מוזמן לנסות ולחזור אלינו עם עדכון, ולספר איך הלך.

בהצלחה!

חנן

כתבות נוספות