שאלה
שלום.
רציתי יעוץ בנושא המימוש עצמי שלי. יש לי רצון להמון דברים שאני לא יוכל לממש בעתיד כי אני דתיה. לדוגמא, אני רוצה להצליח בחיים, לראות עולם, להופיע על במות וזה פשוט לא אפשרי בגלל שאני דתיה. וזה לפעמים מאוד מתסכל אותי, כי אני לא מביאה את עצמי למימוש המרבי שלי. מצד אחד הדרך שאני הולכת בה היא הכי נכונה וטובה לי אבל מצד שני מאוד מפריע לי שאני לא עושה את מה שאני אוהבת ומביאה את עצמי לידי מימוש.. אשמח לייעוץ ולפרט בנושא ולמציאת תחליפים.
תודה רבה.
טליה
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום שואלת יקרה! תודה רבה שפנית אלינו, ועוד עם שאלה כזו איכותית וחשובה.
ה'מחיר' לבחירה והבחירה היומיומית
אתחיל קצת מהסוף: לכל דבר- כן, גם לדבר החיובי ביותר- יש כביכול 'מחיר' שצריך לשלם. כך גם לבחירות שלנו, ולכן השאלה היא מה אנחנו "מוכנים לשלם". למשל- נערה שרוצה להיפגש עם חברותיה, אבל אז זה יהיה על חשבון המבחן שהיא צריכה ללמוד אליו למחר. או משהו יותר משמעותי- אשה שצריכה ללדת ותהפוך לאמא, ומעכשיו- היא תצטרך לוותר על הרבה דברים שהיא אוהבת לעשות כדי לטפל בתינוק. נחזור לשאלתך: זהו הזמן לבדוק עם עצמך: האם אני בוחרת להיות יהודיה כשרה? כן, גם אם זה אומר לוותר על דברים שאני רוצה לעשות..
את נמצאת בגיל מלא קסם שבו את יכולה לברר את דרכך ולחשוב למה באמת את יהודייה, לבחור לקיים את תורת ה'- אבל לא כי כך נולדת, אלא כי כך את בוחרת ומאמינה. ובלי קשר דווקא לחלומות שאת רוצה להגשים, לעתים הבחירה שלנו בתורת ה', היא הרבה פעמים יומיומית. היא דורשת מכל אחד להתמודד עם דברים שהוא רוצה- אבל אסורים: אחד רוצה לעשות קעקוע, כי זה מאוד יפה בעיניו. השני ירצה כל החיים לטעום בשר בחלב.. וכך הלאה. לכן, מאוד חשוב ללמוד ולהעמיק את עבודת ה' שלך: להעמיק ביסודות האמונה שלנו, לחשוב עם עצמך מה זה להיות יהודי ולמה, לשמוע שיעורי תורה (או ללמוד) ועוד.
מהי הצלחה?
כתבת בשאלתך, "אני רוצה להצליח בחיים". מה זו הצלחה? הרי כל אחד ואחת הוא אדם ומלואו, עם תכונות, אופי, חלומות ורצונות משלו. לכן אסור שהצלחה תהיה מדד לפי מה שהאחר אומר, מה שהתרבות המערב אומרת לנו; כי כל אחד יכול להגיע הכי גבוה מבחינתו בלבד. לכן, ממליצה לך לשבת עם עצמך ולחשוב:
מהם החלומות והשאיפות שיש לי?
מהי הצלחה בעבורי?
האם אני מחפשת את הכיף, את מה שזול, או שאני רוצה סיפוק ושמחה עצמית?
תראי, קל - זה לא יהיה. ויכול להיות שכל החיים יהיו עליות ומורדות, של תקופות ששוב מתעסקים בבחירות שלנו, כדי להיות שלמים עם הבחירה וגם כדי לרצות לגדול מתוכה.
אבל, וזה אבל חשוב! כן אפשר, וחשוב מאוד, לבדוק מהן גבולות ההלכה בנושאים שונים, ולפי זה לדעת מה ואיך לעשות ולפעול. למשל, מישהי שאוהבת לרקוד או לשיר, חלילה וחס שתפסיק לעשות כך! הרי זהו כוח עצום שהיא קיבלה מהקב"ה! אלא שתעשה זאת מול נשים בלבד, ולא בפני קהל מעורב. את הקושי לעשות זאת אני יכולה רק לתאר לעצמי- יש כאן תחושות של 'התפשרות' בחלומות שרוצים להגשים, אבל צריך עם כל הקושי בכך לנסות להרים מבט ולראות את התמונה הכללית- להבין שאנחנו יהודים, ויש לנו את תורת ה' לקיים, שתיתן לנו לקיים חיים נכונים, איכותיים ומלאי אור ה', בלי לרדת לשטחיות ומצד שני לא לשכוח את החומר, שהוא גם כל כך חשוב. התורה מאזנת אותנו ועוזרת לנו לחיות חיים נכונים וטהורים.
כתבת בשאלתך שברצונך "לראות עולם"- אני מבינה שכוונתך לטייל ולהופיע על במות, להתפרסם ולהרוויח כסף. אם כבר פתחנו את הנושא, כדאי מאוד לחשוב עם עצמך מה התכלית, מה המטרה שלך בעבודה כזו- רחוק מהבית, לא תמיד בצניעות יש לומר, ולא בדיוק דרך ה'- הרבה פעמים פרסום יכול להביא לגאווה וכדומה. חס וחלילה לא רוצה לבאס, הפוך לגמריי- הדיוק עוזר לנו להתקדם במטרות שאנחנו מציבים לעצמנו. תראי כמה העולם הנשי מתפתח לאחרונה עם הופעות על רמה, זמרות ועוד- והכל מתוך טהרה גדולה. אני מניחה שיש עוד הרבה דרך לעשות, אבל בשביל זה נולדנו- "אדם לעמל יולד" (איוב ה'/ז').
כמו כן כתבת שתשמחי למצוא 'תחליפים' לכך. אני לא מכירה אותך ולא יודעת באילו כישרונות חנן אותך הקב"ה- ואני בטוחה שיש בך! אבל יודעת שאת לא צריכה לחפש תחליף ולהיות מישהי אחרת, אלא – כמו שאמרנו- אחרי שביררת עם עצמך מה הכיוון שאת אוהבת ורוצה לעסוק בו, חשוב לבדוק מה ההלכה אומרת ולפי זה לנסות לחשב מסלול מחדש, אבל מתוך שמחה של בחירה, ולא מתוך תסכול וכעס. הגמרא נותנת דוגמא (שבת קנ"ו ע"א): "מי שנולד במזל מאדים יהיה אדם שופך דם... או מוהל". בלי להיכנס לעומק הסוגיה (מה הכוונה מזל מאדים וכדומה), אנחנו רואים כאן בנאדם שיכול למנף את הרצון שלו- מלהיות חלילה 'שופך דם'=רוצח, הוא יכול לבחור להיות מוהל, לעסוק במצווה ולהכניס ילד לעם ישראל. גם כאן, כמו כל תחום- אפשר לרקוד, אבל בצורה כשרה עם מוזיקה טהורה, אפשר לכתוב ספרים- אבל בצורה נקיה ללא תכנים גסים וכך הלאה.
חשוב לי לכתוב: מותר להתבאס, ולחשוב על כך שלא פשוט להיות יהודייה, דבר שאומר לוותר קצת-הרבה על דברים שרצינו להיות. אבל לא לשקוע בתוך הבאסה; לנסות להתקדם ובעיקר לשמוח ולפרוח. לכן חשוב ללמוד ולהעמיק את האמונה ואת התורה שבך, לאהוב את הדרך.
כמו כן כדאי ורצוי להתייעץ ולשתף: בעיקר את ההורים, שמכירים אותך הכי טוב ושיתנו לך גב בהחלטות שאת בוחרת. תוכלי לקבוע איתם ערב שאת רוצה לדבר איתם, או פשוט בלי יותר מדי רשמיות, בארוחת ערב לשתף.
כולנו יחד
ודבר אחרון: מה זה באמת מימוש עצמי? כולנו רוצים להגשים חלומות, לפתח תחביבים ולחוות הצלחות- וזה דבר מבורך. אבל כדאי מאוד מאוד לשים לב 'לא לאבד את זה', ולשמור על איזון. מימוש עצמי זה בעצם לשים את הפרט במרכז בלי להתחשב באחרים (בטוחה שלא התכוונת לכך). עמ"י הוא הפוך מכך- הוא פרט הקשור בכלל, כלומר כל אחד הוא חלק מעמ"י, ויותר מכך- בלעדיו אין עמ"י! לכן הייתי מציעה גם לחשוב, בשלב מאוחר יותר, כמו שכתבנו- איך את יכולה לקדם את הכישרונות שלך למען עמ"י. למשל- אם את אוהבת לכתוב שירים- לכתוב שירים ראויים, איכותיים ומשמחים, וכך הלאה. למנף את הכשרון שהקב"ה נתן ונטע בך- לטובה, ולא חלילה כמו שאנחנו רואים בתרבות המערב, כמה כל אחד עסוק בעצמו, בטח בעידן הפלאפונים של היום.
טליה יקרה, את נשמעת מדהימה!
את יודעת שהשמיים הם הגבול אבל רוצה לעשות הכל בדרך נכונה וראויה, זה לא מובן מאליו בכלל!! מאחלת לך המון המון הצלחה במעשיי ידייך ושיהיו לשם שמיים. ברכת ה' עלייך ומקווה בשבילך לטוב ושמחה!
שרון