מוזיקה בספירת העומר

שלום וברכה,

כמו בהרבה דברים יש שאסרו ויש שהתירו:

להלן חלק מדברי הפוסקים שהקלו בעניין שמיעת מוזיקה, שאיננה הרקדה שמחה:

הגר"ע יוסף זצ"ל, הראשון לציון, בספרו חזון עובדיה יו"ט, כתב: "נכון להחמיר שלא לשמוע מוזיקה בימי ספירת העומר". וידוע שלשון זה הוא "מותר מעיקר הדין" ורק נכון להחמיר. וכן בשו"ת ביחווה דעת (חלק ו סימן לד) כתב לחלק בין כלי שיר ממש לבין מנגינות מרדיו או טייפ במשך ימות השנה, כיון שכלים אלה לא היו בזמן חז"ל ולא גזרו עליהם. וכן כתב בשו"ת חלקת יעקב (סב, ב).

הגאון הרב אליהו שלזינגר, רבה של גילה ששימש עד לאחרונה הרב הפוסק בענייני כשרות ועירובין בהמלצת הגרי"ש אלישיב, כתב בספרו "אלה הם מועדי" (ספירת העומר עמ' תד) שכל החומרא של השו"ע לא לשמוע כלי זמר הוא בתזמורת ממש, ולא מה ששומעים מתוך קלטות. והוסיף לחלק שם בין שירים שקטים לבין שירים רועשים שמביאים לידי מחולות וריקודים, שזהו עיקר המנהג לאסור. וכך כתב בספרו שו"ת שואלין ודורשין (חלק ד' סימן ל"ז):

"וכל אדם יש לו בביתו מכשירי הקלטה וקלטות לרוב, ואין הדברים משמחים כל כך כמו בשנים שעברו, שלא היו רגילים בכל אלו. וגם לרבים זה נחשב להם כרפואת הנפש לשמוע זמירות ופסוקים עם כלי זמר, והדבר מציל אותם מדיכאון מחשבות רעות וזרות. ומקיימים מאמר קדושים "מצוה גדולה להיות בשמחה" גם בימי הספירה, שעכ"פ איננו מראים את השמחה בחוץ, אבל בפנימיות יש להיות שמח כי העצבות מביאה את האדם לידי חטאים ומרעין בישין". ומתוך כך קבע: "על כן הדבר פשוט דיש להתיר לשמוע נגינה שקטה גם עם ליווי של כלי זמר בימי הספירה. וכן שמעתי בשם רבנים גדולים וחשובים שליט"א".

וכתב שם שכן דעת הגאון רבי ישראל פסח פיינהנדלר (הביא שם מכתב ממנו), וכן דעת הגרח"פ שיינברג והגר"א נבצאל.

וכן דעת הגרש"ז אויערבאך בספר "הליכות שלמה" (ספירת העומר עמ' שס"ה), לחלק בין שירים רועשים שמביאים לידי ריקודים שזה המנהג לאסור, לבין שירים שקטים שזה מותר.

הגאון רבי שלמה דיכובסקי, חבר בית הדין הרבני העליון, הביא מהגר"מ פיינשטיין (מפי נכדו הרב שבתי רפפורט ששמע ממנו) שמותר לשמוע מוזיקת רקע בימי בין המיצרים, כמו מוזיקה שאדם שומע תוך כדי שעוסק במלאכתו, לומד או נוהג. והסביר הגר"ש דיכובסקי הטעם, כיון שאין מוזיקה זו מביאה לידי ריקודים ומחולות (מעין הטעם של הגרש"ז אויערבאך) וכדלהלן.

עוד הביא הגאון הרב שלזינגר מהגר"ש דיכובסקי, חבר בית הדין הגדול, שכתב כמה עניינים:

א. בשו"ע אין רמז לאסור מוזיקה דוקא בימים אלה, אלא אסר כל השנה ובימינו התירו זאת.

ב. המג"א אסר ריקודין ומחולות (מי"ז בתמוז ואילך) ולא דיבר על מוזיקה כלל.

ג. הראיה לאסור שהביא במנחת יצחק (א, קיא) היא מהפמ"ג שכתב שמותר לישראל להתפרנס מכלי זמר, ומהר"ם שיק (יו"ד שס"ח) שדן באבל האם מותר לשמוע מוזיקה. וע"ז כתב הגר"ש דיכובסקי שאין ראיה מהפמ"ג לאסור, כי לא ציין שיש כאן דין מחודש, וכל כוונתו שאמנם המנהג לאסור ריקודים ומחולות, אבל המנגן לצורך ריקודים ומחולות לפרנסתו, מותר. ומנין לאסור מוזיקה שלא נועדה לריקודים, כמו אחד הנכנס לרכבו ומדליק מוזיקה כדי להנעים את זמנו? גם תשובת מהר"ם שיק מדברת על אבילות יחיד שהיא יותר חמורה מאבילות של רבים.

לכן הסיק הגר"ש דיכובסקי שאדם שעבורו מוזיקה היא צורך חיוני למנוחת הנפש (הרמב"ם בשמונה פרקים: "מי שהתעורר במרה שחורה, יסירנה בשמיעת הניגונים") אין לזה שום קשר לריקודים ומחולות שנאסרו בימי בין המיצרים לפי המג"א, והיא מותרת.

הגאון רבי זלמן נחמיה גולדברג שליט"א, חבר בית הדין הרבני העליון וחתן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, בשו"ת "בנין אריאל" חלק אורח חיים, התיר שמיעת מוזיקה מרדיו או דיסק וכיו"ב:

"לצורך מנוחת הנפש מותר תמיד לשמוע מוזיקה. יש אנשים ששמיעת מוזיקה עבורם היא דבר חיוני לצורך מנוחת הנפש, כדברי הרמב"ם בשמונה פרקים (פרק חמישי) כו' מוזיקה זו שהיא חיונית לנפש אין לה כל קשר לריקודים ומחולות שנאסרו בימי בין המצרים, לפי המגן אברהם, והיא אינה אסורה בימים אלו".

הרב דב אהרון בריזמן בשו"ת שלמי חובה, חלק אורח חיים סימן עח, התיר שמיעת מוזיקה מרדיו או דיסק וכיו"ב:

"ונראה לעניות דעתי, שכשם שידוע שלקשיים כלכליים יש השלכות על שלום בית ושלום החברה (השווה: "אמר רבי יהודה לעולם יהא אדם זהיר בתבואה בתוך ביתו, שאין מריבה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא על עסקי תבואה". ילקוט שמעוני תהילים רמז תתפח. וכן כתובות נט ב 'הבטלה מביאה' כו'), כך ידוע כיום בעוסקים בתורת הנפש כי לשמיעת מוזיקה יש השלכה חיובית על מידת הרוגע של האדם ונוחיותו לבריות באופן תת-מודע, כך שדווקא בימים אלו של ספירת העומר וימי בין המצרים שיש להרבות אהבה ואחווה וריעות, איסור שמיעת מוזיקה אפילו מ'כלי שני' כדיסק או רדיו וכדומה עלול להביא באופן תת-מודע לתוצאה ההפוכה, ברמות מסוימות... המוזיקה, שנפוצה וזמינה כל כך בימינו לכל דורש ומבקש, שלא כמו בזמנים עברו, כבר לא מרגשת את האדם ומשמחת אותו כפעם, והחוש יעיד על כך".

"ואחר כך מצאתי שכן כתב הרב אליעזר מלמד (מאמר על מנהגי שלושת השבועות): "ואמנם, כשהחלו לייצר את מכשירי הרדיו והטייפ הראשונים, הייתה שמחה בשמיעת הניגונים דרכם, אולם כיום שהכול רגילים לשומעם, אין בזה כל שמחה, וממילא אין איסור לשומעם בשלושת השבועות".

הגאון רבי יוסף קאפח זצ"ל, חבר בית הדין הרבני העליון, בשאלה 47 מתוך שו"ת שפרסם הרב משה צוריאל, התיר שמיעת מוזיקה מרדיו או דיסק וכיו"ב:

שאלה - "האם מותר לשמוע מוזיקה ובפרט בספירת העומר?" תשובה - "מותר לשמוע מוזיקה מקלטת או מרדיו. דאינו כלי הניגון ממש. וכן מותר לשמוע שירי קודש. ובספירת העומר אין לחשוש כלל לשום דבר".

גם הגאון רבי יהושע אהרנברג זצ"ל, בשו"ת דבר יהושע חלק ג' סימן ס"ג, כתב להתיר שמיעת מוזיקה:

"וכן אומרים שגם בימי הספירה אין לשמוע כלי זמר, אבל יתכן שנשתררב מה שאסור לעמוד במקום מזמוטי חתן וכלה וכמ"ש לעיל דגם כלי זמר שמעודדין שמחה בכלל, אבל זמירות שאינם לשמחה אלא להנאה או לכבוד כנ"ל לא ידענא שום מקור לאיסור ועיין במגן אברהם סימן תצג שנהגו לאסור לעשוות ריקודין ומחולות של רשות בימי ספירת העומר, ואילו משמיעת כלי זמר לא הזכיר כלום".

בתפילה שנזכה לתקן את הריבוי באהבה בין אדם לחברו,

בברכה רבה

הלל מרצבך