שאל את הרב

מה הבעיה בנגיעה קלה בין בן ובת? למה זה כל כך חמור?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 10/11/19 00:06 יב בחשון התשפ

שאלה

אני רוצה לשמור נגיעה כי זה מה שה' ציווה אותנו. אבל אני לא רואה בזה משהו כל כך חמור. מה חמור כ"כ שאגע במישהו מהצוות הדרכה בבני עקיבא?

אני יודעת למה צריך לשמור נגיעה אבל התשובה כאילו לא מספקת באמת. אני כבר לא יודעת מה לחשוב על זה.

תשובה

שלום יקרה.

משמח לשמוע שאת רוצה לעשות את הדברים מתוך הבנה וחיבור ולא כ"מצוות אנשים מלומדה" מתוך הרגל ועשייה רוטנית. הבנה אכן עשויה להקל על קיום ההלכות בפועל כי כאשר אני מבינה, אני מחוברת לשורש הדברים, ואני מבינה מה ייצא לי מההקפדה על ההלכה המסוימת הזו. אך חשוב לדעת שההבנה והחיבור לא יגיעו ככה סתם אלא באמצעות השקעה בבירור, בלימוד ובחשיבה עצמית על הנושא. לכן תשובתי היא רק סיפתח ללימוד ולחשיבה שלך בעניין זה.

תראי, השאלה שאת מעלה מעסיקה רבים מאוד, בייחוד בני נוער הנמצאים בחברה מעורבת. בפן ההלכתי היבש כמו שכתבת, אנחנו מצווים על שמירת נגיעה מחלק איסור "לא תקרב" ולא כמו שרבים חושבים שזו גדר שחכמים קבעו. לעיתים קל יותר לקיים את ההלכות שקשות לנו דווקא מתוך הבנת הגודל של המצווה. כלומר אני מבינה שמי שקבע את ההלכות הוא ה', ומתוך הרצון לעבוד אותו ולהתקרב אליו, אני מקיימת את אותן הלכות. אני גם מבינה שההלכות האלה יקדמו אותי להיות אדם טוב ומחובר לשורש האלוקי שבי וכך גם יקדמו את כל העולם מפני שמי שקבע אותן הוא ה'.

אם ניכנס טיפה לטעם האיסור, נראה שנגיעה אפילו הכי קטנה מקרבת. ההוכחה לכך היא שאנחנו, גם רק עם בני המין שלנו, לא נוגעים סתם באנשים שאין לנו אליהם קשר, וגם בין חברות לוקח זמן עד שמגיעים לידי חיבוק, סתם טפיחה על השכם או דחיפה קטנה שבאה כקנטור. לכן לשאלתך, כן, גם המגע הקטנטן עם מדריך מהצוות מקרב. הנגיעה מקדמת את הקשר צעד קדימה באופן שהוא עלול להיות חיצוני אם אין תשתית רוחנית לקשר. בקשר עם בן זוג עתידי, אנחנו רוצים שהקשר ייבנה תחילה מהפנים לחוץ כיאה לקשר עמוק ואמיתי, ולכן אנחנו משקיעים תחילה בביסוס קשר רוחני בלי נגיעה ורק כאשר הקשר מבוסס בבטחה על יסודות נכונים, אנחנו מקדמים אותו קדימה לשלב פיזי וחיצוני. עם זאת, שימי לב שגם בנישואים יש תקופות שאנחנו בונים את הקשר מחדש כביכול, ושוב אנחנו אסורים אחת על השני אפילו ברמה של להעביר חפץ מיד ליד. כנראה גם אז אנחנו נדרשים לבסס את הקשר הרוחני לפני הקשר הפיזי.

מלבד הטעם המקרב, חשוב להזכיר את טעם הגדר. יש לא מעט הלכות בתורה שנועדו "רק" כדי להרחיק אותנו ולמנוע ממנו להגיע לעבירה חמורה יותר. למשל, מוקצה בשבת נאסר שמא נשתמש באותו חפץ לשימוש אסור בשבת. לכן מותר להזיז את החפץ לצורך דבר מאוד מסוים, לדוגמה לצורך מקומו של החפץ. לפיכך איסור הנגיעה נאסר כדי לעזור לנו לא להגיע למגע אסור וחמור ממש וגם באיסור הזה חכמים התירו לגעת במין השני לצורך מסוים כמו רפואה, שפחות יש סיכוי שדרכו נגיע לאיסור החמור.

הנה שלוש תשובות שיכולות לפתוח לך עוד כיווני מחשבה נוספים בנושא:

https://www.shoresh.org.il/spages/articles/sweet%20test%20of%20not%20touching.htm

https://www.makshivim.org.il/answer?id=940701

https://www.makshivim.org.il/answer?id=704993

מאחלת לך שהעשייה בסניף וההתמודדויות האלה רק יגדלו אותך עוד ועוד.

כל טוב, רינת.

כתבות נוספות