בזמן האחרון אני ממש מפחדת מהעולם הבא

שלום וברכה.

שאלת שאלה גדולה וחשובה, ובהחלט מטרידה לא מעט אנשים - מהו אותו עולם מסתורי אליו הולכים לאחר החיים בעולמנו?

עיקר עניינו של עולם הבא, הוא האופטימיות שלא התפיסה היהודית.

רק נגדיר לרגע שני מושגים –

נקדים ונאמר:

אנו מאמינים כי האדם אינו אך ורק עור,גידים ועצמות - זו אשליה.

אנו מאמינים כי עיקר האדם הוא השאיפות שלו, הרצונות שלו, המימוש העצמי שלו, הנשמה שלו.

איך אדם ידע שהוא אכן מכוון נכון, שואף נכון, ובאמת הרצונות שלו טובים?

לשם כך ניתנה התורה, להאיר לאדם את הדרך בעולם מבלבל ומתעתע כמו שלנו

אם כן נקדים ונאמר - העיסוק שלנו הוא בעולם הזה הוא לגדול, לממש, להיות מזוהים עם עצמנו ולמלא את השליחות שלנו כל יום.

ועדיין לא ענינו מהו עולם הבא?

ישנו ביטוי בחז"ל - "עולמך תראה בחייך".

יש מציאות בה אדם מצליח לחיות חיים גדולים ומשמעותיים שהם כמו עולם הבא- כבר בעולם שלנו, המוכר.

הרשי לי להשתמש בציטוט משיר - "ושם המקום נקרא עולם-על דרך ההיעלמות".

העולם שלנו הוא מקום מתעתע, מעלים. אנחנו חושבים לכאורה ששמחה יכולה להיות טמונה - בכסף, קריירה - אך דווקא במדינות העשירות ביותר -הדכאון הולך ומתפשט יותר ויותר(ראי ארה"ב, יפן)

אם כן, עוד טרם נחלק עולם הזה ועלם הבא - מהו בכלל עולם?

באיזה עולם אני חי , וזה תלוי ב"תפיסת עולמי"

נדגים-

נניח ושני אנשים מפספסים אוטובוס.

עד כאן עובדה.

אך אחד בזמן הזה חושב, למה פספסתי, מה זה בא ללמד אותי? מה יוצא לי מזה טוב?

ואילו השני כועס ורוטן וכואב על עצמו.

שניהם חוו את אותה סיטואציה.

אך לשניהם עולם שונה לחלוטין..

האחד שקוע בתוך מסכות העולם הזה - וכואב, בסוף היה צריך לעלות על האוטובוס.

אך לשני - עולם אחר, עולם שמעבר לעולם. עולם שמלמד אותו על עצמו, על חייו.

אם כן מהו עולם הבא? עולם בו הכל נהיר, בו האמת שולטת, הגלוי, והטוב.

האדם מזוהה עם עצמו, מצליח לקלוט באמת את שסביבו, את מה שחשוב לו, את האמת.

לכן צדיקים במיתתן-קרויים חיים, הם יכולים לבוא לשיא ביטויים ללא כבלי העולם הזה.

כאמור, ישנם אנשים במצליחים כבר בעולמנו לטעום- "מעין עולם הבא", וזהו טעם גן עדן.

של חיים אופטימיים, שמחים, מלאים

וזו המטרה שלנו בעולם הזה שהוא מסדרון לעולם הבא – הוא חלק ממנו! רק שכאן אנחנו חותרים לחשוף את האמת לגלות אותה – ובעולם הבא האמת גלויה כבר.

אוסיף רק לאור הדברים,

כאשר אדם עוזב אותנו, הדבר קשה לנו, גם כי זו פרידה – ופרידה היא דבר כואב. אך גם האשליה – כאילו אינו קיים עוד, כאשר ההיפך הוא הנכון – הוא הרבה יותר "חי" כעת, ללא המגבלות והתעתוע בעולם הזה. אלא שלנו זה עצוב, שוב, מעצם הפרידה.

ולכן אם נסכם:

היחס בין עולם הזה לעולם הבא- הוא מורכב ודורש למידה מרובה.

אך העקרון- הוא עקרון עומק חשוב שניתן להבינו.

היהדות מסתכלת על החיים כהזדמנות לגדילה, ל"תיקון עולם".(בשונה מהאסלאם המייחל לעולם הבא במותו)

אנחנו חפצי חיים, מאמינים בחיים. עד כדי כך - שאת העולם הבא, ניתן לחוות במעט - בעולם הזה-שכאמור, מלא תעתועים. העולם הבא- "עולם האמת", הוא אינו איזה עולם אפל השוכן בהרי החושך. להיפך, עולם שכולו טוב, שהאדם מזוהה עם עצמו ונטול חסמים הנמצאים בעולם גשמי.

ככל שהאדם כבר בחייו כאן מצליח להתקדם, להתחבר לרצונות האמיתיים שלו.

הוא מביא גם את עוה"ב לעוה"ז

ובוודאי שגם בשלב הבא של חייו - הוא ילך ויפתח דלתות חדשות, חיים מלאים,עולם גדול!

אז שוב תודה לך על השאלה,

מקווה כי כיוונתי לשאלתך,

ובאם החסרתי מוזמנת בשמחה

Hananb1081@gmail.com