לעבוד את ה' ולא את עצמי

חנה יקרה,

לפני שנתחיל, בואי נעשה סדר בשאלות שלך. לפי מה שכתבת, את רוצה שנדבר על ארבעה דברים:

1אכפת לך מה חושבים עליך.

2 את רוצה להיות הכי טובה שאת יכולה

3את מרגישה קנאה בתכונות טובות של אנשים שגורמת לך לחשוב שהם יותר טובים ממך

4רוצה לדעת איך את מתקדמת בעבודת ה', בלי השוואות לאחרים.

חייבת להגיד לך שכשאני כותבת את התשובה הזאת אני חושבת לעצמי, איזה יופי של מודעות, איזה דיוק והקשבה פנימית. כדי להגיע לתובנות שלך צריך לעצור ולהסתכל לאמת חזק בעיניים.

בכללי, חברה היא יסוד חזק בחיים שלנו והיא מאפשרת לנו לגדול. יש המון דברים שאנחנו לומדים דרך החברה שלנו.

יודעת מה? התחושות שלך מאוד טבעיות. כולנו כאלה.

לא משנה באיזה גיל או שלב בחיים, אנחנו חושבים מה אחרים חושבים עלינו. במיוחד אנשים שחשוב לנו איך הם רואים אותנו. אמר פעם מישהו חכם: אל תחשוב על מה שאחרים חושבים עליך, כי הם עסוקים בלחשוב מה אחרים חושבים עליהם.

בתרבות המערב שהעולם הולך ונשאב אליה מה שחשוב זה איך שאנחנו נראים.

אם אתה רוצה לקדם מכירות אל תנסה קודם לבחון את טיב המוצר לֵך על פסיכולוגיה שיווקית. זה מדע שלם: העטיפה, עיצוב חלונות ראווה, הרצת קמפיינים , הרצאות תדמית, הפקות אופנה, תכנון מתקני תצוגה.

השיקול היחיד הוא: מה יכניס יותר רווחים.

בתרבות המערב אתה שווה את מה שאתה מרוויח.

החברה כולה עוסקת באופן מתמיד בחיצוניות, תמצאי את זה בכל מקום: בפרסומות, באינטרנט, בלוחות מודעות, בעיתונים.

יש לך משהו חשוב לעשות? תפרסם. אתה חייב לוגו, רוץ להופיע בטלוויזיה, תארגן מהר מסיבת עיתונאים.

ככה התרבות הזו מעריכה אנשים ויוצרת לעצמה מודלים לחיקוי בסטנדרטים של פלסטיק ורייטינג.

ואת גדולה מהחיים, רוצה לעצור ולהחליט שאת לא הולכת אחרי כל זה, את לא רוצה להיות שם בתוכך. בשביל זה בעיני, צריך כמה דברים.

(1)חיבור לעצמך. תאהבי אַת את עצמך ואל תנסי לחפש את האהבה הזו בחוץ. אל תחפשי אישורים חיצוניים למי שאת.

דבר ראשון שאת הולכת לעשות זה קודם כל לקבל את עצמך. לאהוב את מי שאת בלי תנאים. לקבל את עצמך כמו שאת. גם עם הדברים שאת כרגע פחות רוצה שיהיו לך בפנים. גם עם התחושות שמלוות אותך עכשיו. כל עבודת נפש שהיא, מחייבת אותנו בעמדת מפתח ראשונה של לשמוח במי שאנחנו. להרגיש טוב כלפי הקיום שלנו ולחזק את עצמנו מבפנים.

ברגע שאת מקבלת בתוכך את המקום הזה את יכולה להתחיל לבחור מה את רוצה שיהיה בפנים ומה לא.

כשתגיעי לעמדה נפשית של חיבור למי שאת תחשבי הרבה פחות על מה חושבים עליך ותרצי הרבה פחות להרשים את מי שמולך.

(2)אני לא בטוחה, אבל יכול להיות שכשאת עם אנשים מסוימים את פחות רגועה , כי את כל הזמן חושבת מה חושבים עליך, ואז הלב שלך בדופק מואץ ואת פועלת מהר. אולי אם תתרגלי נשימות, תנשמי עמוק ותרפי זה יעזור לך לחשוב בזמן אמת ולבחור איך את רוצה להיות. איך את רוצה לראות את עצמך. תתחילי לתרגל אותן כשאת לבד ולאט לאט תתחילי לצרף אותן להתנהלות שלך כשאת מול אנשים.

(3)לעצב לעצמך תודעה שבאמת בחיים שלך, את עומדת מול אלוקים והוא זה שרואה הכל ויודע . ולו, אנחנו הולכים לתת פירוט על כל מה שעשינו היום.

תשאלי את עצמך: האם מה שאני הולכת להגיד/לעשות/להיות עכשיו יהיה טוב בעיניו? האם זה יעלה לרצון לפניו? האם הבחירה שלי מבוססת אל אמת ועל מה שטוב?

ואת יכולה גם להתפלל על זה שתצליחי לעצב בתוכך פְּנִים כזה שלא תלוי באישורים סביבתיים, פְּנִים שתלוי רק באלוקים.

איך מתרגלים את זה במעשים שלנו?

קודם כל, להבין שזה תהליך. זה לא דבר שיקרה לנו ביום אחד, אפילו לא בשנה. זו עבודה לחיים שלמים.

זה לא אמור לייאש אלא לשים אותנו במקום הנכון, לגרום לנו להציב יעדים שאנחנו יכולים לעמוד בהם וכל יום להתקדם קצת.

לא להחליט על רף גבוה שקשה לנו לכבוש כי אז אנחנו מתרסקים ונמאס לנו ובא לנו לחתוך.

חז"ל מלמדים אותנו שהֲדַר מִצְוָה-צְנִיעוּת (מסכת דרך ארץ זוטא ה)

את רוצה להדר במצווה? לעשות אותה הכי טוב שיש?

תעשי אותה בצניעות

תנסי להסתיר את עצמך, תעשי דברים בשקט בלי להודיע מראש, בלי לחפש קהל תוך כדי, ובלי לספר את זה אחר כך.

תשאירי את זה בין ה' ובינך.

ככה הנפש מתרגלת להעריך פְּנים

לחפש אמת.

אני מציעה שתבחרי משהו אחד קטן

כמה שיותר קטן

תבחרי מעשה טוב שאת הולכת לעשות אותו באופן קבוע בלי שאף אחד ידע.

כשהיסוד הזה יקָבּע לך בנפש, לאט לאט תוכלי להרחיב את המעגלים הטובים שלך

בסבלנות, בהתמדה ובהדרגה תוסיפי עוד מעשה ועוד אחד שהוא רק שלך.

מקוה שקצת עזרתי,

רק טוב ושמחה,

נועה, חברים מקשיבים