שאלה
שלום, שאלה קטנה.. לנגן בפסנתר רחוב (יש ביישוב שלי) זו גאווה? זה להשוויץ? תודה(:
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום לך שקד!
האמת, שזו שאלה מעולה שנוגעת בדיוק בהבנה של מה זה גאווה.
לגאווה יש שני צדדים:
הצד האחד - זה המתגאה.
הצד השני - זה שמתגאים עליו.
ננסה לפרק את המציאות של נגינה בפסנתר רחוב לפי צדדי המטבע האלו.
המתגאה
במובן הכי פשוט, זה בידים שלך להחליט האם במעשיך יש גאוה או לא.
אז זה לשם הנאה, להנעים לאחרים וכדומה, אז אין פה גאווה ולכן, לא אמורה להיות בעיה.
מתגאים על אחרים
צריך גם לחשוב איך אחרים תופסים את זה.
לרוב, לא תופסים את זה כגאווה, אלא אם כן יש אמירות והתנהגויות שנותנות את התחושה הזו.
אם אכן זה לא נעשה בצורה גאוותנית, אני מאמין שיהיה לך קל להבחין האם אחרים מרגישים מצידך גאווה או לא, גם אם זה נעשה ללא כוונה - או אפילו יש כוונה שזה לא יהיה מלא בגאווה ובהשווצה.
אלו קווים כלליים שאמורים לתת מקום למקרה זה.
מה שכן, לפני סיום, חשוב לי להגיד שהמחשבות האלו הן לא מחשבות שבהכרח כולנו חושבים ביום יום, מה שמעיד על הרגישות שלך לעבודת המידות שלך.
מאוד חשוב לטפח את המודעות העצמית להתנהגות כדי להמשיך להתקדם, אבל יחד עם זאת גם להקשיב לקול ההיגיון הפנימי הפשוט שלפעמים עוזר לנו גם לחבר את המחשבות, הדייקנות בעבודת הבורא ועבודת המידות לכדי מעשה.
אם יש עוד שאלות בנושא זה או בנושאים אחרים, אפשר לכתוב לנו בשמחה רבה.
הרבה הצלחה,
נתנאל