שאל את הרב

למה יש את המצוות?

הרב הלל מרצבך הרב הלל מרצבך 23/05/18 22:29 ט בסיון התשעח

שאלה

שלום הרב,

אשמח מאוד אם תוכל בבקשה להמליץ ולהציע לי על מקורות תורניים של רבנים מוכרים וגדולים (כגון: ספרים) העוסקים בשאלה-למה קיימות המצוות?

אשמח לתשובה כמה שיותר מהר

תודה רבה

תשובה

שלום וברכה,

את שואלת שאלה נפלאה.

יצא לי פעם להעביר על כך שיעור.

אשלח לך את דף המקורות בנושא טעמי המצוות (מופיע להלן).

בסוף המקורות יש סיכום של השיטות השונות.

בהצלחה רבה,

הלל מרצבך

****

<<<

בס"ד

מהי מטרת המצוות?

א. הרס"ג - אמונות ודעות - המאמר השלישי עמוד קט"ז

והגדול שבחסדיו על בריותיו הוא שנתן להם את ההויה, כלומר מה שהמציא אותם אחר שלא היו, וכפי שאמר לנבחריהם: "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו". ואח"כ נתן להם סיבה שבה יגיעו אל האושר המושלם ואל הטובה השלמה, כמו שאמר "תודעני אורח חיים שבע שמחות את פניך נעמות בימינך נצח", והוא מה שציוום בו הזהירם עליו.

ב. ריה"ל - ספר הכוזרי - מאמר ג', פסקה יא

והנה החסיד משלנו שומר את כל המצוות האלוקיות האלה... כך יראה עצמו תמיד כאלו השכינה עימו והמלאכים מתחברים אליו, אמנם לפי שעה רב בכוח, אך כשיתחזק בחסידות וימצא במקום הראוי שתשרה בו השכינה, יתחברו אליו המלאכים בפועל ויראם עין בעין, שזוהי מדרגה אחת מתחת למדרגת הנבואה...

ג. רמב"ם - מורה הנבוכים - פרק כז

מטרת כלל התורה שני דברים, והם: תיקון הנפש, ותיקון הגוף. תיקון הנפש הוא כדי שיושגו להמון השקפות נכונות כפי יכלתם... אבל תיקון הגוף הרי יהיה בתקינות מצבי עסקיהם זה עם זה... ודע כי שתי המטרות הללו האחת בלי ספק גדולה בחשיבותה, והיא תיקון הנפש, כלומר מתן ההשקפות הנכונות. והשניה קודמת בטבע ובזמן, כלומר תיקון הגוף, והיא הנהגת המדינה ותקינות מצבי כל אנשיה כפי היכולת. והשניה הזו היא החמורה, והיא אשר הופלג בקביעתה וקביעת כל פרטיה, לפי שלא תושג המטרה הראשונה כי אם לאחר השגת זו השניה.

ד. ספר החינוך - מצוה טז - שלא לשבור עצם מן הפסח

ומתוך המעשה והדמיון שאנחנו עושין נקבע בנפשותינו הדבר לעולם... דע כי האדם נפעל כפי פעולותיו. ולבו וכל מחשבותיו תמיד אחר מעשיו שהוא עושה בהם, אם טוב ואם רע, ואפילו רשע גמור בלבבו וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום, אם יערה רוחו וישים השתדלותו ועסקו בהתמדה בתורה ובמצוות, ואפילו שלא לשם שמים, מיד ינטה אל הטוב, ובכח מעשיו ימית היצר הרע, כי אחרי הפעולות נמשכים הלבבות. ואפילו אם יהיה אדם צדיק גמור ולבבו ישר ותמים, חפץ בתורה ובמצות, אם אולי יעסק תמיד בדברים של דופי, כאילו תאמר דרך משל שהכריחו המלך ומינהו באומנות רעה, באמת אם כל עסקו תמיד כל היום באותו אומנות, ישוב לזמן מן הזמנים מצדקת לבו להיות רשע גמור, כי ידוע הדבר ואמת שכל אדם נפעל כפי פעולותיו, כמו שאמרנו.

ה. המהר"ל - תפארת ישראל - פרק שישי

אבל מדברי חכמים נראה, שאין לומר כי המצות שנתן השם יתברך בשביל המקבל שהוא האדם, (אלא) רק הם גזירות מצד השם יתברך הגוזר על עמו גזירות כמו מלך הגוזר גזירה על עמו... ואם נכספה נפשך לומר כי מצות השם יתברך עלינו לטוב לנו כל הימים, כפשט הכתוב "ויצונו ה' אלקינו וגו' לטוב לנו כל הימים" נוכל לומר כך, אבל באופן הזה שיהיה דבר זה גם כן בגזירה, ולא כמו מי שרוצה להטיב לאחד, ואם אינו רוצה לקבל הגזירה אז המקבל יכול להפטר...

ו. הרמח"ל - דרך ה' - חלק א' פרק שני עמוד 13

ועל כן גזר וסדר שיבראו עניני שלמות ועניני חסרון, ותברא בריה שיהיה בה האפשרות לשני הענינים בשוה, ויותנו לבריה אמצעיים שעל ידם תקנה לעצמה את השלמות ותעדיר ממנה את החסרונות, ואז יקרא שנתדמתה במה שהיה אפשר לה לבוראה, ותהיה ראויה לדבק בו להנות בטובו.

ז. האדמו"ר הזקן - ליקוט אמרים תניא - פרק לה - לר' שלמה זלמן מלאדי

כדי להמשיך אור והארת השכינה גם על גופו ונפשו הבהמית שהיא החיונית המלובשת בגופו ממש צריך לקיים מצות מעשיות הנעשים ע"י הגוף ממש, שאז כח הגוף ממש שבעשיה זו נכלל באור ה' ורצונו מיוחד בו ביחוד גמור, והוא לבוש השלישי של נפש האלקית.

ח. רש"ר הירש - המצוות כסמלים - הקדמה

האם קיימת תורת הסמלים ביהדות? האם יש לנו בכלל מצוות המביעות סמלים? במילים אחרות: האם נוכל להניח, או האם חייבים אנו להניח, שהקב"ה ציוה לעשות חפצים מסוימים או שהוא דורש מאתנו פעולות מסוימות, שעל ידם נזכור מושגים ואמתות מסוימים תמיד מחדש ובצורה יותר עמוקה, כדי שניתן את המושגים יותר ללבנו? והלא זהו המושג של סמל או של פעולה סמלית בכלל! בהתחלה נחקור מחוץ למסגרת המצוות, אם הקב"ה בעצמו השתמש בסמל או בפעולה סמלית, כדי למסור משהו לבני אדם, אם כן חייב כל חוקר בלתי משוחד לענות על שאלה זו תשובה חיובית.

ט. הרב קוק - אורות המצוות - עמוד 17

כשחודרים בעמקי הדעה, רואים שאין המצוות ענינים סימבוליים, להזכיר ולחקות איזה עומק על הדימיון לבד, כי אם הם ענינים שעושים את ההויה האנושית העולמית.

אורות הקודש – (ח"ג מוסר הקודש - פסקה ד - התגלות המוסר הכללי)

חכמת ישראל הסודית נועצת היא את כל רישומי מוסרה להמטרה היותר כללית, של תיקון העולמות כולם. ושל תיקונם היותר אידיאלי, רדיקלי, של תיקון שרשם העליון. של יחוד האורה אלקית העולמית בכל ענפיה עם האלקות האידיאלית הרוממה מכל ציור עולמים, יחוד קוב"ה ושכינתיה, מקור הציווי המוחלט.

י. הגרי"ד סולוביצ'יק - מאמר 'ובקשתם משם' - עמוד 215

ההלכה היא תורת הגוף. אולם כאן אתה מוצא גדלותה. ע"י קידוש הגוויה היא יוצרת חטיבה אחת שלימה של אדם פסיכוסומטי {חיבור הנפש והגוף} העובד את יוצרו ברוחו בגופו ומעלה את החיה למרומי הנצח.

יא. סיכום הדעות: מהי תכלית קיום המצוות?

רס"ג - ע"י קיום המצוות זוכים לאושר המשולם בחיי העוה"ב.

ריה"ל - ע"י קיום המצוות שורה שכינה באדם, והוא דבק ב-ה'.

רמב"ם - ע"י קיום המצוות מתקנים את הנפש, השכל וההשקפה של האדם.

החינוך - ע"י קיום המצוות נקבע בלבנו ונפשנו עשיית רצון ה'.

מהר"ל - המצוות הם גזירות מאת ה', שמועילות לנו (גם אם לא מבינים אותם היטב).

רמח"ל - ע"י קיום המצוות אנו קונים שלמות, ונדמים לבורא ודבקים בו.

בעל התניא - ע"י קיום המצוות אנו ממשיכים אור והארת שכינה על נפשנו הבהמית

רש"ר הירש - המצוות כסמלים, שנזכור מושגים ואמיתות כל הזמן בצורה יותר עמוקה וברורה.

הרב קוק - לתקן את כל האנושות והעולם. יחוד קוב"ה ושכינתיה.

הגרי"ד סולוביצ'יק - חיבור בין הגוף והנפש, והשראת שכינה בכל פרטי החיים הגשמיים.

שנזכה לעובדו בלבב שלם

>>>

כתבות נוספות