למה חשוב שתהיה הפרדה מגדרית בין נשים וגברים ?

שלום וברכה,

ראשית, אביא קצת רקע לנושא:

אחד מהכוחות החזקים ביותר שברא הקב"ה באדם הוא יצר המין. בעזרת היצר הזה ניתן להקים משפחות ולהעמיד את הדורות הבאים באנושות. הגמרא במסכת סנהדרין (סג) מספרת כי כאשר ביטלו את יצר המין, אז אפילו לא מצאו ביצה מתרנגולת בכל ישראל. לכן, החזירו את היצר בהחלשה מסויימת- כי הוא נצרך לעולם.

לכן, דווקא בשל החשיבות הגדולה והערכית של היצר שמקרב בין גבר לאשה, יש ליצור מרחב ייעודי לביטויו, והוא רק במסגרת קידושין ונישואין.

לכן, כל יחסי קרבה בין גברים לנשים שאינם במסגרת נישואין אינם ראויים, כיוון שאין אפוטרופוס לעריות. הקרבה היום יומית בין גבר לאשה יכולה ליצור קרבה מחשבתית (הרהורי עבירה, הוצאת שז"ל) ולאחריה קרבה פיזית - דבר שאסור ע"י ההלכה.

כעת, בפרקטיקה מתי וכיצד מפרידים ישנם פרמטרים מצבים שונים, אגע במקצתם:

א. כל זמן שניתן לשמור על יחסי עבודה נאותים ורציניים - ניתם לעבוד יחד במקומות עבודה, בלבד להקפיד לא להיכנס לדיני ייחוד ולקלות ראש (גם שיחות נפש אינן מתאימות). כך גם שמארחים זוגות חברים או שיוצאים יחד כמה זוגות - צריך לשמור על הפרדה עניינית, וצריך "הגיון בריא".

ב. ושאר הגילאים והמסגרות - צריך לשאול: מהי מטרת המסגרת? מהו היתרון בערבוב בין הבנים והבנות? בד"כ בגיל שהילדים עומדים על דעתם להבחין את מהות הקשר בין בנים ובנות - מפרידים אותם בכיתות ביה"ס.

** אציין, כי עוד פרמטר חשוב הוא תלוי תרבות מקומית. ישנן קהילות שההפרדה בין גברים לנשים היא יותר מוחלטת, ואצל השאר, הנושא די פתוח - ושניהם תחת ההלכה. כיוון שגבולות הגזרה הם ברורים, אך התוכן משתנה ממקום למקום. יש קהילות שלא צנוע שנשים יעבדו במשרד עם גבראים כי באמת זה לא צנוע לקהילותיהם, ויש שאין בזה בעיה. אך בשני המקרים: קרבה נפשית ופיזית וקלות ראש - אינה ראויה כלל, בטח אצל זוגות נשואים.

לצערנו, הצחוקים והקרבה שקיימים בחלק ממקומות העבודה בין אנשים נשואים גורם לזילותא בקדושת הנישואין, ולא אחת מביא לידי תקלות חמורות.

*ומצד שני, אין צריך להיות לחוצים להפריד בכל מקום ובכל אירוע, המתח הזה אינו בריא. לעיתים קרובות, דווקא העיסוק בזה הוא כשלעצמו לא צנוע. והמבין יבין.

בברכת התורה

יוגב כהן