שאלה
אני לא מצליחה להבין למה מייחסים לעניין הלבוש בהלכה כל-כך הרבה עניין, הרי מה שהכי חשוב זה הנשמה והאם האדם טוב ובאמת, מאמין ואוהב את ה'. אז למה זה מה שמגדיר אותי כדתייה או לא למה דווקא זה קובע אם אני מאמינה \ אוהבת את ה'? מצד אחד אני משתוקקת לרדת למכנס ומצד שני אני לא מסוגלת. כל-כך הרבה דברים עומדים שם כמו- כיבוד הורים, לשון הרע, מראית עין וגם זה שאני מדריכה שצריכה לתת דוגמא לחניכות שלה...
אני באמת מרגישה שזה גורם לי לצער ובלבול אז למה להמשיך ולמשוך את זה עד קצה הגבול?! אני באמת מאמינה בזה שהבן אדם הרבה יותר חשוב מהלבוש אז למה שלא נתקדם כבר ונחסוך הרבה מאוד ייאוש?! וברור שאני לא לבד בזה אז למה שלא נימצא פתרון או תשובה משכנעת וככה נוכל להמשיך להאמין בשמחה ובנחת?!
בעצם השאלה שכל-כך מטרידה אותי היא למה מייחסים ללבוש (מכנס) כל-כך הרבה עניין?
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום וברכה
השאלה החשובה שלך מזמינה אפוא הסתכלות מחודשת על הרבה סוגיות, ובהקשר הזה לשני כיוונים.
הראשון הוא אכן שלבושו של אדם אינו הדבר החשוב ביותר. הדבר החשוב ביותר הוא שהאדם יהיה צדיק, שיעשה את הטוב והישר, ויהיה הגון ונאמן. הנביאים הדגישו חזור והדגש את הנקודה הזו, והוא מופיע גם בתורה עצמה בהיקפים גדולים מאוד. ואכן, אפילו בעשרת הדיברות המקום של ההתנהגות הראויה תופס מקום חשוב מאוד. ואדם אכן צריך לנהוג בדרך הזו.
השני הוא שהדבר אינו אומר שאין חשיבות ללבושו של אדם. לבוש הוא סוג של עדות שאדם מתייחס אל עצמו, אל סביבתו, אל גופו, אל צניעותו וכדו׳. אי אפשר להתנכר לעובדה שיש חשיבות לדרך שבה אדם עוטף את גופו, ולכן מייחסים לכך חשיבות.
ושני הכיוונים האלה ביחד - הם הדרך שצריך ללכת בה.
כל טוב ובהצלחה