ללא נושא

השאלה העיקרית היא: מה היתה מטרת המכתב.
אם מטרת המכתב היתה עניינית, כדי להועיל למורה ולתלמידות אחרות, ובאמת ובתמים חשבתן שהיא מורה לא טובה, יכול להיות שהיתה לכם טעות גדולה בשיקול הדעת, והיא היתה מורה טובה, אך אין אתן צריכות להרגיש אשמה, כי מה שעשיתן- עשיתן מתוך רצון טוב וכוונה טובה, וטעיתן כפי שקורה להרבה אנשים טובים.
אך אם המכתב נכתב כהלצה, והוא היה הלצה גרועה ביותר, או שנכתב מתוך רצון לנקום במורה, אע"פ שידעתן שהיא מורה טובה, הרי עליך (וגם על חברתך) לבקש סליחה מהמורה. לא בטוח בכלל שהבעיות בהריונה היו בגללכן, ולא בטוח שהתפטרה בגלל מכתבכן, אך עליכן לבקש את סליחתה. הדרך הטובה ביותר לבקש את סליחתה היא לפגוש בה פנים אל פנים. אם קשה לך מאד לחשוף את עצמך, כתבי מכתב בלי זיהוי, השתמשי בכתובת של קרוב משפחה או תיבת דואר, ובקשי התייחסותה של המורה. יכול להיות שתלמדי ממכתבה כי היא רואה את הדברים באור אחר לגמרי ממה שחשבת, וזה יפתח בפנייך את הדרך לפגוש אותה פנים אל פנים ולהתנצל, והרגשתך בהיה הרבה יותר טובה.
בהצלחה!