שאל את הרב

ללא נושא

חדשות כיפה צוות ישיבת פתח תקוה 13/06/07 18:18 כז בסיון התשסז

שאלה

שלום..

כיום אני בת 18,מסיימת יב ב"ה..

שנה הבאה שירות,

בזמן האחרון אני ואחד הידידים התחלנו לחזור לדבר,זה קורה בתדירות גבוה יחסית..

אבל הרוב מתבסס יותר בשיחות במחשב מאשר טלפוניות בגלל התקציב,הוא אמר שאם ההורים שלו לא היו מעירים לו על החשבון הוא היה שולח מצידו..הוא אדם דתי אבל מחפף קצת..

לא שאני כ"כ צדיקה ומצליחה לשמור על עצמי..

אבל השאיפה שלי היא להיתחזק עוד בע"ה!

הוא גם נותן לי מחמאות שכיף לו לדבר איתי והוא מגלה לאת לאת שאני חמודה יותר..

מה היית מציע לי כבוד הרב?

לעצור את זה לפני שמתחיל פה משהו?

או לראותה מה קורה עם זה ואולי לתת לזה צאנס?

תשובה



שלום לך.



אינני מכיר אותך, ולא אותו, ולכן לא אוכל לתת עצה המתאימה לכם. כל שאוכל הוא לצרף שאלה ותשובה כללית, שממנה תוכלי להסיק את מסקנותייך. הטוב ביותר- ללכת להתייעץ עם איש חינוך המוערך עלייך.


~~


שאלה:

מה הוא גיל הנישואין הרצוי?
יש רבנים שטוענים שהיום צריך להתחתן בגיל 21-22 ומעלה,ולא ברור לי למה!! הרי כתוב בן 18 לחופה,וכתוב שעד גיל 20 הקב"ה יושב ומחכה לאדם שיתחתן ואח"כ הוא אומר שיפחו עצמותיו(כלומר שזה ממש לא בסדר)

ע"פ זה יוצא שצריך להתחתן בגיל 18,או בכ"מ לפני 20(וגם זה גירא בעיניה דשטן,וגם "אינו דומה מי שיש לו פת בסלו" שזה במיוחד בימינו קשה לשמור על העיניים והברית....)

א.אז מה הגיל הרצוי?
ב.אם ההורים חושבים אחרת ממני,האם זה משנה משהו מאיך שאני צריך לעשות?

תודה רבה.



תשובה:

שלום לך.

הזמן המתאים לחתונה, הוא הזמן בו אדם מוכן למציאות חיים זוגית. אי אפשר להצביע על גיל ביולוגי, אלא על סביבת גיל ממוצעת בה רוב האנשים מסיימים את תהליך ההתבגרות שלהם, מסיימים לבנות את עצמם ואת אישיותם, ומסוגלים לפתוח במסע אל המציאות הזוגית. בתקופת חז"ל התקופה הזו הגיעה בגיל מוקדם מאוד. לא עמדו בפני האדם חובות מסגרתיות של לימודים וצבא כפי שיש היום, ואדם החל את מסע חייו כבר בגיל בו היה כשיר לעבודה.

היום המציאות מורכבת יותר, וישנו פער בין הכשרות הביולוגית של האדם, השלב בו הוא מסוגל להביא ילדים לעולם, לבין ההתפתחות המנטלית שלו, היכולת שלו להכיל אדם אחר ולהיכנס לתהליך של השתנות מתמדת, פרמטרים הקובעים אם ביתו יהיה יציב, או להיפך ח"ו.
לכן, אמירות שרירותיות אודות "הגיל הנכון לנישואין", אינן נידונות בפני עצמן, אלא בהקשר האישי שלהן: כל אדם צריך לשאוף לחתונה כמה שיותר מוקדם לאחר שהוא בשל רגשית וחברתית להקמת והחזקת בית.
כמובן, שישנם עוד שיקולים שצריך לעשות, כגון יציבות הבית בעת השירות הצבאי של האיש, האפשרות להחזיק את הבית כלכלית, ועוד. אולם אלו רק שיקולים, הנבנים על גבי הרצון האמיתי להקים בית בישראל ומשוקללים בתוכו.

הורים לא יכולים "לקבוע", אולם יש לעשות שיקולים זהירים ולהתבטא במתינות ובאורך רוח, כדי להביא לשיח נכון עם ההורים. כדאי מאוד להקשיב להורים ולדברים שיש להם לומר, גם אם לא תמיד מסכימים, ורק לאחר מכן להגיע להחלטה עצמאית.



~~


בשורות טובות ובהצלחה,
נחום.

כתבות נוספות