שאלה
שלום כבוד הרב.
אני מכין נערים לקראת בר מצווה.
חשבתי, בעיקר בשביל להוריד קצת את מפלס הלחץ שלהם, ללמוד פעם אחת מתוך ספר התורה עצמו.
אני מתלבט האם הדבר מותר או האם יש בזה זלזול בספר תורה. לפי מה שזכור לי, יש מחלוקת בעניין האם מותר ללמוד מתוך ספר תורה ממש. לפי מה שזכור לי רוב הפוסקים, הרב עובדיה ביניהם, מתירים.
במקרה הזה אני לא בטוח אם להתייחס לזה ככה.
האמת היא שהנער כבר לומד את הפרשה שלו הרבה מתוך תיקון והוא יודע אותה. מן הסתם יצטרך לעשות חזרות, אבל איני בטוח אם זה נחשב ל"לימוד" מתוך ספר תורה, או שיש בזה זלזול חלילה.
אשמח לשמוע את דעת הרב ולפעול על פיה
תזכו למצוות
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
לשואל היקר, לילה טוב
מחילה על העיכוב בתשובה, מתיישב לכתוב אחר יום עמוס, ב"ה. ראשית כל - שאלת חכם חצי תשובה. אתחיל מן היסודות:
יש מצווה על כל יהודי לכתוב לעצמו ספר תורה. דין זה נלמד מהפסוק "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל". באופן בסיסי ופשוט, המצווה לכתוב ספר תורה היא בשביל לקיים את המשך הפסוק- 'ולמדה את בני ישראל', דהיינו *ללמוד מתוכו*. אין עניין לכתוב בשביל שיישאר ליופי, אלא כדי ללמוד.
אמנם, מאז המצאת הדפוס, יש שכתבו שייעוד ספרי התורה *השתנה* והם לא נועדו יותר ללימוד אלא רק לקריאה בציבור, ולכן אין להשתמש בהם לשום שימוש אחר מחשש זלזול בספר התורה.
הבעיה בסברה זאת לעניות דעתי היא שלפי זה, גם הקריאה בתורה בשני וחמישי יכולה להתבטל. שהרי כל הסיבה היא כדי שלא יתבטלו מלימוד שלושה ימים. ואם כיום אסור ללמוד מהם, אין שום סיבה לקרוא מהם, להפך, עדיף לקרוא בשני וחמישי מחומש כדי לעודד לימוד בדבר שמותר ללמוד בו. ולא שמענו כזה דבר כמובן. רואים שכל היסוד של ספר התורה הוא דבוק לעניין הלימוד, גם בתקנת הקריאה עצמה.
ועוד, הרדב"ז הביא שמי שמכיר את הטעמים ילמד שניים מקרא מספר תורה. וכך המנהג עד היום. המקובל המלוב"ן רבי מנחם כהן (חברותא של הרב מרדכי אליהו) שהיה שכן שלי בירושלים, היה לומד מדי בוקר שניים מקרא ואחד תרגום מתוך הספר. וכן שמעתי שהרב רא"ם הכהן דורש בליל שבת מתוך הספר.
אלא, שמצד אחר ראוי לדון והוא: גם אם נאמר שהותרה קריאה בספר תורה לשם לימוד תורה, האם הדאגה לנער בר המצוה, לתחושת המסוגלות שלו, והרצון שהוא יקרא טוב נחשבים כצורך של לימוד תורה.
ראשית אשתף אותך במה שאני עושה. אני לוקח את הנער כשהוא כבר מוכן מספיק, מעמיד אותו על הבימה ונותן לו לקרוא מהתיקון כדי שיחוש את האווירה, את העוצמה בה הוא צריך לקרוא כדי שישמעו אותו בכל ההיכל וכו'.
לעניין השאלה שהעלתי, דחוק מאוד להגיד שכשאדם קורא בתורה בטעמים ובדקדוק כמו שצריך, לא ייחשב הדבר כלימוד תורה. והרי גם מי שגורס פסוקים מקבל שכר של לימוד תורה.
לכן *למעשה* אני פוסק *מותר מצד הדין לתת לנער לקרוא את הפרשה מתוך ספר התורה* (כמובן בלי ברכות). יחד עם זאת, מתוך היכרותך עם הילד, מהפן *החינוכי* תשקול מתי נכון לעשות צעד כזה, שבאמת יועיל לביטחון העצמי שלו ולא יראה לו כתמוה וכזלזול (כדאי להקדים ולהסביר לו את ההגיון ההלכתי). כמובן שכל האמור צריך להיות *על דעת מרא דאתרא* במקום שבו אתה מתכוון לעשות זאת, כי לפעמים יש שיקולים מתחומים אחרים שנכנסים.
בהצלחה רבה יאיר, כל הכבוד על עבודת הקודש הזו!
לילה טוב.