שאלה
שלום.
א. אדם שרוצה להרחיב אופקים ולרכוש מיומנויות נוספות בדברי חולין כמו ללמוד לנגן על גיטרה/ללמוד יפנית/לפסל בחימר וכו' וכו'..
כדי להיות "מאסטר" בתחום שבחר,
הוא חייב להשקיע הרבה מאוד זמן בזה.
עניין זה יבוא על חשבון לימוד תורה.
האם זה מותר?
ב. אדם שרוכש מקצוע, לדוגמא, לומד תיכנות, הוא רוצה להשקיע כל שניה בזה, כדי להיות עילוי בתחום כדי לבסס את עצמו.
המרצה נותן שיעורים, הוא מסיים אותם ועושה עוד ועוד תרגילים מעבר למה שצריך, כי הוא רוצה להיות ממש טוב.
האם האדם צריך לעשות רק מה שהמרצה אמר, לומר פרנסה מהשמים ולגשת ללמוד תורה, שכן הוא מבזבז זמן לימוד תורה?
או שהוא יכול להקדיש חלק נכבד מזמנו בתיכנות, גם מעבר לזמן שהמרצה נתן?
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
בס"ד
שלום וברכה
אדם צריך להיות טוב בכל. אם הוא לומד מקצוע וזה מה שמתאים לנפשו, צריך ללמוד היטב את המקצוע, כדי להיות מומחה גדול. אבל חייב קביעת עתים לתורה, עדיף בוקר וערב. אבל יכול להשקיע את עיקר יומו ללמודים כלליים, אמנם לימודי קודש מלבד הקביעות, צריך גם בשעות פגרה וחופשים מלמודים, באותו הזמן הוא יקדיש לתורה, ובכך יגלה שעיקר למודו הוא תורה אבל מכיוון שצריך ללמוד מקצוע הוא לא יכול ללמוד תורה.
שבוע טוב
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ