איך לחזק את ה"בפנים" שלי שישפיע על החוץ?

שלום רוני יקרה.

מרגשת ומשמחת אותי שאלתך, בטח בימים כאלו שהכל קצת משתגע.. אני מאמינה שבזמן הזה, כשמתכנסים בבית ויש הרבה זמן לחשוב, הדברים האמיתיים שנמצאים בפנים צפים ועולים. וזה אומר שזאת סוגיה שבאמת מטרידה אותך ושבאמת את רוצה להתקדם בה.

"הרצון הטוב הוא הכל..."

אני חושבת שעצם זה שיש לך רצון, זה כבר כברת דרך משמעותית! היהדות מאמינה שהרצון הוא המרכיב המשמעותי. לא מה את יודעת, לא איך את נראית אלא מה הרצון שלך. את רוצה לדעת מי הבנאדם? תסתכלי על הרצון שלו. אז קודם כל אני חושבת שזאת נקודה משמעותית, שאם תתבונני בה ותפתחי אותה, אם תלכי עם הרצון שלך אז הוא יכול לדייק ולקדם אותך.

אולי לשאול – מה בדיוק אני רוצה? מה זו הפנימיות הזו שאני מחפשת? האם יש בן-אדם שאני מסתכלת עליו ואני אומרת כמוהו אני רוצה להיות? ולהבין – הרצון שלי, הוא אני באמת!

החיצוניות גם חשובה

אני חושבת, רוני, שיש לך זכות מאוד גדולה על זה שאת שומרת מצוות והולכת על פי ההלכה. היהדות מורכבת אמנם מ-2 מימדים, מימד חיצוני ופנימי וחשוב לגמרי ששניהם יהיו ושיהיו מחוברים. אבל לפני שאנחנו מתחברים ומבינים אנחנו קודם כל צריכים לעשות במימד המעשי. הרבה אנשים היום מתבלבלים בזה וחושבים הפוך. כמובן זה מעולה שאת רוצה להתקדם וזה חשוב כמו שאמרתי קודם, אבל בהחלט אני חושבת שיש לך במה לשמוח על המקום שלך..

להתקדם צעד צעד

לפעמים כשאנחנו רוצים להתקדם, להשתנות, אנחנו מסתכלים אל המקום אליו אנחנו שואפים להגיע ומנסים לקחת את הכל בבת אחת. כלומר אנחנו רוצים הכל, ועכשיו. אבל אולי, אם נסתכל על העולם שמסביבנו, האם יש משהו שקורה כאן ועכשיו? אפילו להכין חביתה לוקח כמה דקות.. וזה כשיש לנו כבר את הביצה המוכנה במקרר אחרי שהלולן טיפל בתרנגולות זמן לא מבוטל עד שהן יטילו את הביצה הזאת ועד שהיא הגיעה לסופר ומשם למקרר שלנו...

מה שאני מנסה להגיד, ולחשוב ביחד איתך.. אני חושבת שהדברים הגדולים והאמיתיים בחיים נקנים עם זמן, עם עמל של הרגעים הקטנים... אפשר לראות את זה בכל כישרון שמפתחים, כל הצלחה במבחן ולעניות דעתי, בטח שבעבודת המידות. זה דברים שלוקחים זמן ומצריכים התמדה.

בחזרה אלייך, אולי תנסי דבר אשון להתמקד בדבר מסויים שבו את רוצה להתחזק, כי לנסות ללכת על הכל בבת אחת, זה קצת קשה. וגם, להיות מוכנה לדרך, לתהליך. להתאהב בתהליך הזה! כי אחרת קצת קשה להצליח.. וזה יכול חלילה לייאש.

הלימוד מיישב את הלב

ומי שאמרה לך שתלכי למדרשה, אני דווקא חושבת שזה אחלה רעיון! יש הרבה הרבה סוגים של מדרשות, כשהמטרה שלהן היא בדיוק זה – לגדל את הפנימיות, להתקרב לעצמינו. להבין מי אנחנו ומה אנחנו עושים ולמה.

באופן כללי, אני חושבת שלימוד הוא אחד הכלים הכי טובים בכל הקשור להתקדמות פנימית. לימוד של מחשבה ושל אמונה באופן כללי, וכן על נושא מסויים בו את בוחרת להתמקד. אולי ללמוד עם חברה? אולי למצוא אדם בוגר שאת יכולה ללמוד איתו? לימוד קבוע. הלימוד עוזר לדברים לרדת לעומקה של הנפש ולהתיישב על הלב.

כדאי גם להתייעץ עם אדם קרוב, בוגר יותר, שמכיר אותך ויוכל לכוון אותך מתוך היכרותו האישית איתך.

אומרים שכל חג מאיר את הסגולה המיוחדת שלו בעולם, ומיוחד מאוד בעיניי שדוקא בימים אלו שלפני פסח את שואלת את השאלה. פסח הוא חג שמאוד מסמל את המקום של הפנימיות. המצה שעשויה רק מקמח ומים ללא התוספות המנופחות והחיצוניות. המצה מסמלת את הפנימיות שלנו. יציאה לחרות היא קודם כל חזרה אל הפנימיות שלנו, אל מי שאנחנו באמת בתוך כל המימדים החיצוניים.

הרבה הצלחה יקרה, רק אור וטוב!

נעמה