שאל את הרב

רוצה להרגיש את ה' קרוב אלי כמו פעם. מה לעשות?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 12/10/20 20:04 כד בתשרי התשפא

שאלה

היי שלום. פעם ראשונה שאני שואל כאן שאלה.

זה אולי ישמע מוזר אבל עד לפני 3-5 שנים הרגשתי את ה' בי בדרך בלתי מוסברת. תמיד הוא היה לצידי והרגשתי שזה ברמה שהוא מחליט איתי החלטות ואפילו נותן לי מזל כשצריך.

אני אספר שאני מתחבר לדת, אבל מכיוון שאני חי בחברה מאוד חילונית ומשפחה מאוד חילונית חוץ מאמא שלי שגדלה בבית דתי, אני כל הזמן נמשך לעשיית מצוות השם (תפילין כל יום קבוע, משתדל לעשות הבדלה, אצלי שבת כהלכתו עם קידוש מלא של ליל שבת). אבל בכמה שנים האחרונות אני לא מרגיש את נוכחות ה' לא בתפילות לא בתוכי ולא איתי. זה נשמע אולי ממש מוזר ועוד יותר מוזר לי שאני כותב אבל זה ככה.

אני אוסיף שכשאני מבצע מצוות השם (ככל שאני יכול בהתאם לחברה שאני חי בה) אני ממש מתרגש ואני מרגיש שזה עושה לי טוב וזה מלווה אותי כל היום. למשל שאני שר שלום עליכם אני "בוכה". לא כי זה שיר עצוב זה "בכי" של שמחה.

אשמח לדעת אם יש מנהגים שיכולים להחזיר את אמונת ה' בי כמו פעם. ולהודות לו על מה שיש לי בזכותו עד היום.

תודה

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

תשובה

שלום אדם היקר. ותודה רבה שפנית אלינו!

ראשית אשריך על ההתמסרות שלך למען ה' יתברך למרות מציאות החיים בה אתה נמצא! זה כל כך לא מובן מאליו, ומרגש רק לחשוב על זה שאתה משקיע מעצמך ומשקיע כל כך לעשות נחת רוח לבורא יתברך!

כמו כן אשריך שזכית להרגיש את הנשמה שלך בגילוי בצורה תמידית ומוחשית בחיי היומיום. זו מתנה מופלאה שקיבלת מאת ה' יתברך, ורק עליה ניתן להודות יום ולילה.

אכן הרצון להרגיש את ה' יתברך קרוב אלינו בצורה מוחשית היא שאיפה של כל אחד ואחד מאיתנו. אך אנחנו נמצאים בעולם הזה, שנקרא עולם מלשון "העלם", ובתוך גוף גשמי שהינם מסתירים מאיתנו לעיתים את ה' יתברך וגורמים לכך שלא תמיד נרגיש אותו בצורה גלויה ומוחשית.

אמנם, טוב לדעת שהקב"ה רוצה שנעבוד אותו תמיד, בקביעות וביציבות – גם אם חלילה אנחנו לא מרגישים רגשות גדולים בשעת קיום המצוות. ולא זו בלבד, אלא שיש בכך מעלה גדולה יותר! ואסביר.

החשיבות של עבודת ה' התמידית, גם ללא רגשות - היא בכך שהיא מעידה על עבודת ה' מתוך אהבת ה', ולא מתוך אהבת עצמנו. שהרי אם אנחנו עובדים את ה' רק כאשר אנחנו מרגישים תענוג בקיום המצוות - הרי שאנחנו עובדים את עצמנו ולא את ה'. על כך אמרו חז"ל: "כָּל אַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְדָבָר - בָּטֵל דָּבָר, בְּטֵלָה אַהֲבָה. וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר - אֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם" (אבות ה, טז).

עבודת ה' היא כמו זוגיות, שהרי עם ישראל נקרא "רעייה" של ה', כמו שכתוב: "הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי". (שיר השירים א, טו. ובעוד מקומות רבים בשיר השירים), לכן ניתן להמשיל את עבודת ה' לבני זוג שלא משנה מה עבר עליהם, בכל יום הם נפגשים ויושבים על כוס קפה ומשוחחים ביניהם. בוודאי שדבר זה מחזק את הקשר הזוגי שלהם. ואם יאמר אדם: "אני אשב לשוחח עם אשתי רק כאשר אני מרגיש שאני אוהב אותה!" הרי שזו אהבה התלויה בדבר, וברור לכולם שהאהבה ביניהם לא תלך ותפרח... ומובן היטב שמוטל על האדם להשקיע בקשר הזוגי תמיד, בלי קשר לרמת הרגש ברגע זה או אחר.

כך גם בעבודת ה', קיום המצוות גם כאשר איננו מצליחים להרגיש רגשות ולכוון כוונות, מחזק אצלנו את היציבות בעבודת ה' שאיננה תלויה בדבר.

אומנם בוודאי שהרגש בעבודת ה' הוא המרכיב החשוב ביותר, ועבודת ה' צריכה להיות בכל לב ובכל רגש, אך מצד שני האדם צריך גם שתהיה לו קביעות בעבודת ה'. ניתן להמשיל שני צדדים אלו לשחקן בנבחרת כדורגל. ברור הדבר שאם יחשוב שרק כאשר ישחק במשחקי ליגה וטורניר למיניהם הוא עשה את המוטל עליו, הוא טועה טעות חמורה ואף סביר להניח שיפסיד במשחקים הבאים. על השחקן להתאמן, לרוץ ואפילו לשחק "משחקי ידידות" שמטרתם אך ורק לשמור על כושר גופני ולשמור על השחקן משחיקה. החשיבות על שמירת הכושר באימונים ובמשחקי הידידות גבוהה עד כדי כך שהשחקן מקבל עליהם את השכר המלא, ולא רק על אותם שעות של משחקי אמת, מפני שהוא מקבל משכורת על עצם היותו שומר על הכושר.

כך גם לענייננו, עבודת ה' בחיות, שמחה ורגש הינה נכונה וטובה על מנת לפתוח את הלב לאהבת ה' ועבודתו יתברך שזהו ה"משחק האמיתי". אך עניינה של העבודה התמידית והקבועה היא על מנת לקבע ולגרום לכך שהאדם יישאר "בכושר", כלומר שלא יהיה מצב שהאדם לא יעבוד כלל את ה', מפני שעל האדם לעבוד את ה' ולקיים מצוות בתמידיות ובקביעות גם כאשר אינו מרגיש התרגשות ודבקות כלל.

לכן אדם היקר, עליך לשמוח בעצם הידיעה שאתה משמח את ה' בכל מצווה שאתה מקיים ובכל מאמץ והשתדלות שאתה מבצע, ושזה יקר בעיני ה' גם אם אתה לא מרגיש...

כמובן, שאתה יכול להודות לה' יתברך תמיד על כל החסד שהוא עושה איתך, גם אם אתה לא מרגיש אותו כמו פעם, ודווקא זה יכול לעורר אצלך את תחושת קרבת ה'. כאשר האדם מגלה כמה חסדים ה' עושה איתנו הוא מרגיש מאוד מאוד קרוב לה'. על כן אני ממליץ לך לקבוע זמן בכל יום שבו אתה כותב את כל החסדים שהקב"ה עשה איתך היום. זה מאוד יכול להנכיח לך כמה ה' קרוב אליך ונמצא איתך בכל רגע נתון בחיים.

כמו כן, אני ממליץ לך למצוא רב שקרוב לליבך או דמות מוערכת שיכולה לכוון אותך ולהדריך אותך מתוך היכרות אישית עם אישיותך ועם מציאות חייך, על מנת שתוכל למצוא תשובות והכוונות שיהיו יותר מדוייקות אליך.

כמובן שלכל שאלה נוספת – אנחנו כאן בשבילך תמיד, ובשמחה!

בהצלחה גדולה ובהערכה עצומה!

ידידיה

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

כתבות נוספות