שאלה
לרב שלום!
שמי .... והנני בחור בעל מגבלות הגר בדירה משלי, הזקוק לסיוע כמעט צמוד.
במהלך השבוע אני מעסיק עובד זר עם אישור, ויום החופש שלו הוא בשבת. ובשבתות אני הולך לבית ההורים, והם והאחים שבאים לשבת מסייעם לי במקום (אסור לפי חוק להעסיק עובד זר נוסף לשבתות).
לצערי, כמעט כל שבת יש ויכוחים בין הוריי בהתנהלות סדר השבת (מתי ומה אוכלים, מתי ישנים וקמים, לאיזה בית כנסת ומניין הולכים ועוד...), ובמהלך הוויכוח שאר בני המשפחה מסייעים לי עד שהמצב נרגע.
לאחרונה, לפעמים נוצרים מקרים שאני בשבתות לבד עם הוריי, וקשה לי לבקש מהם לסייע (הם עוזרים, אלא שזה לוקח זמן ועצבים והורס את השבת גם להם וגם לי...).
חשבתי להזמינם לדירתי במקרים אלה, לסיכוי הנעמת העצבים קצת, אבל לדעתי זה יהיה פחות נוח להם מבחינת נוחיות ומבחינה חברתית.
כרגע הם מתלבטים, בכיוון שלילי.
האם זה יהווה אי כיבוד הורים חוסר אכפתיות כלפיהם, חוסר התחשבות, החזרת טובה תחת רעה או דברים דומים - אם אשדל אותם ללכת אליי לשהות ולגרום להם חוסר נוחיות?
או שמצד שני - התחשבות בעצמי בנוחיות שלי והנעמת השבת האישית שלי קודמת?
תודה רבה ופסח כשר ושמח!
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום וברכה
יישר כוח על השאלה. זו שאלה עדינה ורגישה מאוד, וגם קשה לענות עליה בלי להכיר את כל המשמעויות ואת כל הנפשות הפועלות. על כן, אענה באופן עקרוני, ואת תגזור משם את הדברים קשורים אליך.
כרקע לדיון תוכל לקרוא את:
https://www.ypt.co.il/beit-hamidrash/view.asp?id=4267
נקודת המוצא היא שכיבוד הורים היא מצווה חשובה מאוד מאוד. אף על פי כן, נפסק ש״אבידתו ואבידת אביו - אבדתו קודמת״, בשל העיקרון המוסרי היסודי של התורה, והוא ״שלך קודם לשל כל אדם״.
השאלה היא כמובן היכן עובר קו הגבול, שהלוא כל כיבוד אב ואם מחייב את האדם שלא להסתכל על עצמו בלבד, אלא לצאת מתוך הבועה שלו ולכבד את הוריו.
ובמקרה שלך - היכן עובר קו הגבול ?
כמובן שהטוב ביותר הוא לעשות דברים בהסכמה והתפייסות - בין כאשר מדובר בסדר היום אצל הוריך, ובין כאשר מדובר בהסכמה שמידי פעם הם יבואו אליך. מותר לך לבקש את זה, אולם אינך יכול לדרוש את זה, גם בשל העובדה שאפשר שזה חוצה את קו הגבול, וגם בשל העובדה שהם אלה שמסייעים בעדך, ולכן קשה לתבוע מהמסייע לעשות את מה שהמסתייע רוצה.
האם אתה יכול ללכת בדרך זו ?
כל טוב וחג שמח