כיבוד הורים-איך אפשר?

בס"ד

שלום רב,

מתח בין הורים ובין צעירים בגיל ההתבגרות הוא דבר מוכר (ציטוט חלקי מתוך מאמר בנושא): "גיל ההתבגרות הוא תקופה קשה. הצעירים בועטים, מתמרדים מתנגדים ומבקשים לעמוד על דעתם, וההורים חשים מתוסכלים..." ממליץ לך לקרוא את כל המאמר בקישור: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Zchuyot/LomdimZchuyot/Maamarim/mishpacha/LaavorBeshalomGilHitbagrut.htm (נחזור למאמר זה בסוף התשובה)

בכיבוד הורים יש שני צדדים:

א. הכרת הטוב. אדם צריך לחוש חובה כלפי מי שהיטיב אתו. כאן נכללת חובת 'כיבוד רבו שלמדו תורה' שעולה על כבוד אביו ואמו.

ב. הקשר המשפחתי שנקרא בהלכה: 'אל תיטוש'.

ההורים הם מרכיב מרכזי בזהות שלך. בהלכה הם חלק מהשם שלך: אתה עולה לתורה ומתברך כבן של אביך. מתפללים לטובתך (כשאדם חולה חלילה) כבן של אמך. זה לא 'טקס', להורים יש משקל רב בהרגשת ה-'אני'. אדם רגיש מאוד להערכה של הוריו כלפיו אפילו כמבוגר. לכן קשר טוב עם הורים מקנה ביטחון ויציבות בחיים. משפחה שיש בה קשר בין-דורי חזק ובריא היא משפחה חסונה, שמחה ומאושרת.

כל הנאמר כאן מציע הסבר עמוק ורחב לחובת כיבוד הורים. מי שמבין את הדברים הללו מודע לכך שכיבוד הורים איננו דרישה חוקית בלבד, גם לא אינטרס של ההורים המבוגרים, אלא תנאי הכרחי לחיים של חוסן (=עמידה במשברים) שמחה ואושר גם להורים וגם לילדיהם.

בפועל אני ממליץ לך, לחפש הזדמנות שאין מתח עם ההורים, ואז לפתוח שיחה בנושא, ברוח התשובה שרשמתי כאן.

אפשר בהחלט שהתשובה הזאת תהיה בסיס לשיחה: תראה להורים את השאלה ואת התשובה.

בהמשך המפגש תקרא יחד עם אמא שלך את המאמר בקישור לעיל: 'לעבור בשלום את גיל ההתבגרות'.

מכאן תחשבו יחד על כללי תקשורת מכבדים ביניכם שיצמצמו את המתחים ויאפשרו תקשורת זורמת ונעימה.

בצלחה!