שאלה
שלום כבוד הרב,
ברצוני לשאול שאלה בנושא "כבד את אביך ואת אמך".
אני ואימי מסתדרים מצויין. מריבות טבעיות חולפות ויחסינו תמיד יציבים.
אך עם אבי, הסיפור שונה בתכלית. מאז גיל ילדות למדתי כי לאבי יש תכונות שליליות קשות מאוד, הגוברות על תכונותיו הטובות.
כשגדלתי ניווכחתי בצער רב עד כמה הוא מקשה ומעמלל את חייה של אימי בצורה עמוקה וחריפה מאוד - בעיקר מבחינה נפשית.
ככול שהתבגרתי פיתחתי חוסר אהדה לאבי. וגם כשניסיתי להתקרב ולסלוח לו, נוצרו מריבות שריחקו בינינו מאוד.
בשנתיים האחרונות אבי חלה במחלה חשוכת מרפא, ותכונותיו השליליות הכפילו עצמן. אימי נהייתה חולה וחלשה מאוד בגלל כל היחס שלו כלפיה.
למרות שאני מנסה להשתמש בסובלנות מרובה והבנה, הריבים גוברים ואיני רואה בו כאב אמיתי. הרגש כלפיו רק הולך ודועך.
שאלתי היא - כיצד אוכל להביא עצמי לכבד את אבי, אם הוא אינו מפגין שום כבוד כלפיי ופוגע קשות בי וביקרים לי?
בברכה,
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
בס"ד
שלום וברכה
לצערי ראיתי במכתבך שאביך כעת חולה מחלה קשה. ברור שמנסים לטפל בו, הרופאים המשפחה והסביבה, לא נואשים ממצב קשה, אלא משתדלים לעזור להקל ולרפא מה שאפשר. כך גם ביחסים שבינכם, תסתכל על כך כאל מחלה מסוימת. יש מחלות הגוף ויש מחלות הנפש. הסתכלות זאת על הדברים תביא אותך להכרה שיש לו מלבד מחלה גופנית עוד מחלה רוחנית. אין אנו מתייאשים גם ממחלות רוחניות וגם ממחלות גופניות, צריך לעשות הכל כדי להקל את הכאבים ואת היסורים שהחולה סובל. כאשר ההסתכלות היא בעינים כאלו אפשר להפחית מאד את מדת הפגיעה שאתה חש, שהרי אין לערוך חשבון עם אנשים חולים (בכל המובנים). אדרבא צריך לעזור להם ולא להתייחס למעשיהם בפועל, כנראה שזה נובע מאיזה מחלה מסוימת. גם לעם ישראל יש מחלות כאלו ואנו מבקשים מהקב"ה על תסתכל על המעשים אלא זכור אותנו שאנו בני אברהם, יצחק ויעקב. כך גם ברמת הפרט הוא אביך מולידך ואין צורך לבדוק את המעשים שלו, בכל פרט ופרט. אלא יש יחס בין האב והבן שהוא מהותי.
רפואה שלמה
שבת שלום
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ