יום כיפור- נכנסתי בבכי יצאתי בבכי

שאלה

כבוד הרב, אציין 2 עובדות מקדימות לשאלתי.

1. אני לא בתקופה טובה נפשית.רגע לפני ציפרלקס )נגד דיכאון). אני כל הזמן עצבנית, כועסת, מתוסכלת.

2. יום כיפור הוא אחד הימים היותר מיוחדים וחשובים עבורי.

השנה בגלל הקורונה לא יכולתי להגיע לסליחות כפי שאני עושה מידי שנה, בבית הכנסת של אבי ז"ל וה ציער אותי מאוד קמתי בבוקר בוכה

התאפסתי נכנסתי לצום השתדלתי לקרא הרבה פרקי תהילים. בטעות שטפתי שיניים (הרגל) ולחצתי על המעלית. יש לי 2 בנים קטנים מלאי מרץ שאני לא מצליחה לשמור על פוקוס לצידם.

ממש לקראת שופר במקום להגיד שנה טובה לבעלי כעסתי עליו על שלא הביא לי ספר ושלא הרגשתי בכלל את הכיפור הזה. הוא כעס והלך ואני חזרתי להתנצל בוכייה.

אני בתחושה קשה. קשה בגלל שהכיפור הזה לא מרגישה לי כתמיד.זו לא תחושה של דף חדש ורענן. זה לא מרגיש ככה. זה מרגיש כמו מועקה.

ושעת הנעילה. במקום להתקרב. הייתי בבועה של תיסכול וכעס על כלום ושום. ובנוסף הרסתי לבעלי את הסיומת שהיא התחלה של שנה חדשה גם בשבילו. ובגדול הרסתי לכל הבית שנאלץ לחזור לאמא בוכה וחסרת אונים במיטה.

כמה זה נורא מבחינת ההלכה שרשרת השיבושים הזו? כמה עלי לחשוש מהתנהגותי

האם זה מעיד על משהו שסיימתי שנה בריב שטותי עם בעלי. במקום חיבוק הוא פרש לבית מיד אחרי התפילה. ובבית התפייסנו אבל אני עדיין גמורה נפשית מהיום כיפור הזה. ממני וממחשבות של משמעויות

אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו

תשובה