שאל את הרב

מהי דעת התורה לגבי יהודים שגרים בגלות, מה הדרך שעליהם לעשות?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 30/06/20 21:12 ח בתמוז התשפ

שאלה

שלום רב.

ברצוני לדעת מה דעתכם בנוגע ליהודים שבגלות? בין אם הם שומרים תורה ומצוות לבין כאלה שהתבוללו ..

האם זאת החלטה נכונה? האם עליהם לשוב לארצנו? מה הדרך הנכונה והאמיתית שעליהם לפעול בה?

ובנוסף אשמח לדעת מה התורה אומרת על היהודים שבגלות..

תודה מראש.

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן

תשובה

שלום לך סתיו.

הנושא שאת שואלת עליו הוא קרוב לליבי, כמי שעלה לארץ וכמי שעדין יש לו משפחה בחו"ל.

אין ספק שבשנים האחרונות הסוגיות שקשורות בין ישראל לתפוצות עולות לכותרות לא מעט והן בהחלט מעמידות אותנו מול בירור שהוא אמיתי ונדרש.

השאלות שאת שואלת מקיפות את המסגרת של הנושא, ויש עוד הרבה שאלות, אבל אנחנו נתחיל עם מה ששאלת וניתן התייחסות כללית, מבלי היכנס לכל השאלה של הזרמים ביהדות בחו"ל.

מה דעתך?

את השאלה הזו אפשר לקחת להרבה מאוד כיוונים, החל מהגדרה של אחים כלפי היהודים.

כמו כל קשר בין אחים, יש לכך חוזקה שלא ניתנת לפירוק, אבל יחד עם זאת זה לא אומר שאנחנו מסכימים על כל דבר.

כמו אחים, לכל אחד יש את האופי שלו, אבל השייכות למשפחה הגרעינית המשותפת היא אחד.

בשנים האחרונות הושם דגש בכמה פעמים על הפערים שבינינו, במקום על המאחד והמשתף.

לצערנו, יש שרואים בהם רק גורם שמממן תוכניות בארץ, הדוד מאמריקה שתורם.

אני רואה בזה משהו פסול כיון שזה הופך את הקשר לתועלתני וזה לא אמור להיות כך.

החיים בחלק מהקהילות בחו"ל מאוד נוחות, גם כשיש אתגר כלכלי ו/או בריאותי כמו עכשיו. לפעמים החדשות צובעות את המצב בארץ בצבע שהוא פחות מאיר את הטוב שיש פה ולכן גם קשה להם לראות את עצמם עושים את המעבר לארץ.

עם זאת, הם רואים כאן את הבית שלהם. הם רואים כאן את המקום האידאלי שבו הם רוצים להיות ולכן עד שהם יגיעו לכאן הם מחזקים את מה שיש כאן.

אני לא נאיבי, ברור שזה לא כך אצל כולם. אצל חלק השנים כל כך הרחיקו שהם לאו בהכרח רואים את עצמם מגיעים לכאן בעצמם או ילדיהם, אך הם יודעים שמקום מושבם בחו"ל הוא לא ביתם כי אם בישראל.

כמובן, כמו בכל משפחה יש כאלה שמנתקים מגע. בהיבט של האומה זה ההתבוללות.

בהרבה קהילות לא מקבלים מתבוללים, אבל זה לא כך בכל מקום.

מהידוע לי, בארצות אירופאיות כן מקבלים כאלה שהתבוללו (בלי בן/ת הזוג).

זו סוגיא מורכבת, אך היא קשורה בהבנה של מה זה קהילה יהודית באותו מקום ועל כך שיש אנשים שעדין מחוברים לזהות היהודית שלהם.

יש כאלה שעם השנים מתגיירים ו/או חוזרים בתשובה ושבים לעם.

זו סוגיא מורכבת, ולדעתי אי אפשר להגיד משהו חותך באשר למתבוללים (מעבר למעשה שהוא לא נכון/טוב/רצוי וכו').

מה הדרך הנכונה לפעול? מה דעת התורה?

כמו בסוגיית ההתבוללות כך גם בנוגע לדרכי הפעולה בקהילות בחו"ל.

יש קהילות, כמו דרום אפריקה, אוסטרליה וחלק מקנדה, שממש דוחפות את הצעירים לעלות לארץ.

יש קהילות שזה לא כל כך עושה להן טוב- כאשר המשפחות עולות לארץ, כי אלו שעולים הם בדרך כלל המשפחות היותר חזקות מבחינה דתית וכך קורה שהקהילות נחלשות (וזה מגביר התבוללות וניתוק מיהדות).

אני לא אומר שזה טוב, מאחר וברור שמקומו של כל יהודי הוא בארץ.

עם זאת, אנחנו מכירים שאנחנו באתחלתא דגאולה, וממד הגלות עוד קיים.

כשמסתכלים בקללות שבתורה רואים שהקללה הכי גדולה, זו שמופיעה בסוף (בפרשת בחקתי) זו הגלות.

אנחנו עדין באמצע התהליך וצריכים לעשות תשובה כעם.

כן משתדלים לעשות התעוררות מצידנו, מה שנקרא אתערותא דלתתא, ולא רק שה' יעיר אותנו לשוב, אתערותא דלעילא (בהקשר הזה אפשר לקרוא וללמוד את "מאמר השופרות" של הרב קוק).

לכן, לדעתי, הנכון ביותר מבחינת הפעולה זה להמשיך לחזק את הקשר ליהדות ולארץ.

לא רק לקרוא לעליה, לא רק לעודד עלייה, לא רק לעבוד על הקליטה, אלא גם לייצר פעילות שתגדיל את מקומה של הזהות היהודית ואת הקשר לארץ. במילים אחרות: לקחת כל יהודי צעד אחד קדימה על פי מקומו.

מקווה שהדברים נתנו תמונה וכיוון.

אם יש עוד שאלות בנושא אפשר לשאול בשמחה רבה.

נתנאל

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן

כתבות נוספות