טורדנות בנדרים

לשואלת היקרה שלום,

עליך לדעת ולהפנים שהקדוש ברוך הוא אוהב אותך. אוהב אותך כמו אבא.

לפעמים יש לנו דמיונות כוזבים כאילו הקדוש ברוך הוא זה איזה דמות שד הוליוודית שממתינה עם פטיש 5 קילו לרגע שבו תטעי - ואז ייכנס בך. חלילה וחס. יש לנו אבא רחום ואוהב, ארך אפיים וקשוב.

התורה ניתנה לנו, בני אדם. לא ניתנה למלאכים ולא ניתנה למיקרוסקופים. בן אדם עושה השתדלות, הוא מתאמץ לעשות כמה שיכול. אבל אין כזה דבר מושלם. אין מושלם בעולם הזה. וגם אם לא תדברי בכלל כל היום, לא תגיעי לשלמות. כי מטרת העולם הזה היא עבודה, וצריך לדעת שגם אם זה לא שלם זה מקובל ומרוצה לפניו יתברך. ואין מקום לכפייתיות חלילה.

מתוך תפיסה בסיסית זו, נדוא לדון בשאלות ששאלת:

1. שבועה אינה כנדר. שבועה על דבר מסויים, אפילו אם הוא קורה - זה דבר שיש להימנע ממנו. לדוגמא אדם שנשבע: "אני נשבע שזה אבן" וזה באמת אבן. שבועה שמורה רק למקרים בבית הדין שהדיינים מחליטים להשביע את אחד הצדדים.

לכן במקרה זה אמנם ראוי להימנע, אך לאחר מעשה אין לכך השפעה על מה שאת צריכה לעשות בעתיד.

2. חלומות מסוג זה יכולים כמובן להתפרש באופן חיובי שאימך מעריכה אותך ואת צדקותך. בוודאי שאין כל חלות של נדרים מתוך חלום. נדר זה משהו שמוציאים בפה. ובטח שאדם לא יכול לחייב את חבירו בנדר.

3. בהתרת נדרים שבערב ראש השנה אנחנו מצהירים שאין כוונתנו לנדרים באמת, וזה תנאי שחל כל השנה ואף לאחריה. אם זוכרים את התנאי תוך כדי הנדר עצמו - התנאי בטל. אבל זה רק במצב שהיה כאן נדר לגמרי. ואם זוכרים אחרי זה - זה בסדר והנדר בטל.

(מקורות: שולחן ערוך יורה דעה סימן ריא)

הדרך הטובה ביותר להינצל מכל הדינים הללו זה להרגיל את עצמך לא להשתמש בלשונות כאלו כגון: נשבעת, נודרת, ובטח שלא להגיד 'בא-להים' וכדומה. וכן להשתמש במושגים כגון "בעזרת השם", בלי נדר וכד'.