אהבה בגיל צעיר: מה עושים עם זה?

שלום.

בחיי היומיום אנחנו נתקלים בכל מיני אנשים, ובאמת מדי פעם נתקלים בכאלה שאנחנו מחבבים יותר. כפי שציינת, זו חוויה שיש בה משהו נעים אבל גם מבלבל - מה עושים עם זה, והאם עושים עם זה משהו. תיארת יפה גם את הרגש עצמו כפי שאתה חווה אותו, וגם את התפיסה המציאותית שלך ביחס לאפשרויות המעשיות בקשר כזה. זה באמת מראה שיש לך את היכולת להבין מה עובר עליך, וגם השקפה מציאותית על העולם, וזה בהחלט יפה ומרשים.

עוד דבר יפה הוא שהבחנת במאפיין מסוים של הנערה הזאת, שמצא חן בעיניך, ואולי גרם לך לחבב אותה יותר. כלומר, לפעמים אנחנו באמת מחבבים אנשים לאור תכונות מסוימות שיש להם, שקוסמות לנו. וגם זה בהחלט טבעי. גם כאן, הפקת תועלת מסוימת: אתה מרגיש שכיוון שאתה שקט, אולי נעים לך יותר עם אנשים שקטים. וזה מצוין.

ועכשיו - מה אפשר לעשות?

1. לא לפחד להרגיש. להרגשה עצמה יש מקום אצלנו, גם אם היא לא באה לידי ביטוי במעשה. אין בושה בהרגשה, ואין צורך להסתיר אותה או להתעלם ממנה.

2. לזכור שאין קשר ישיר בין הרגש לבין המעשה. אחד הדברים שמאפיינים אותנו במתבגרים ומבוגרים לעומת ילדים קטנים הוא היכולת שלנו לעשות את ההפרדה הזאת. ילד קטן לא תמיד מסוגל לחכות הרבה שעות בין בשר לחלב. אין אצלו עדיין את הבשלות הנפשית שמאפשרת את זה. לנו – יש, ולכן אנחנו עושים את זה. גם כאן, אתה מבחין בצדק שאתה כרגע בשלב שבו אתה בונה את האישיות והזהות של עצמך, כדי שבהמשך תוכל להפגיש את האישיות המלאה הזאת עם אישיות מלאה אחרת, ולקיים משהו חדש.

3. כדאי להשקיע במעשים מתגמלים: לעשות דברים שאתה אוהב, לפתח את הכישרונות שלך, לפגוש חברים, לטייל, לעשות ספורט, להתנדב, לכתוב ולנגן. וזאת רק רשימה לדוגמא. ככל שתחווה יותר ותפתח לעצמך אופקים חדשים, תוכל להרגיש יותר סיפוק ופחות לחוות את ה"המתנה" לדברים שיקרו ב"ה בצורה טובה – בעתיד.

בהצלחה!

אוהד