מה לעשות כדי שההורים שלי יקשיבו לי?

שלום נועם היקרה.

יוזמה נהדרת מצידך לכתוב לנו כאן במצב הזה.

אכן, לעיתים מרוב רצון להיטיב לנו – ההורים שלנו יכולים לעשות דברים שגם לא נעימים לנו. למשל כפי שכתבת, מרוב רצון לדאוג לעתיד שלך בשידוכים, את בסוף מרגישה שבהווה את לא מקבלת את העזרה לה את זקוקה.

אז לפני שנעבור לכמה עצות אפשריות, תזכרי שהורייך רוצים ומשתדלים לטובתך, גם אם את לא מרגישה בכך, או גם אם (וזה יכול לקרות) – שהם יטעו באופן הפעולה שלהם. הכוונות שלהם הן טובות.

אבל, כפי שאמרנו – גם אם הכוונות הן טובות, בסופו של דבר את מרגישה כרגע שאת זקוקה לסיוע ושאת לא מקבלת אותו. והמצב עוד יותר מורכב מבחינתך כי לבקשת הורייך – את לא יכולה לפנות לאנשים אחרים, בשביל השידוך העתידי שלך. אז מה את יכולה לעשות?

אפשרות ראשונה – מכתב

את יכולה לנסות לכתוב מכתב להורייך, בו קודם כל תכתבי שאת מבינה שהם רוצים בטובתך ומנסים לעזור.

לאחר הפתיחה הזו תוכלי לעבור לעיקר המכתב, בו תכתבי בהרחבה על הרגשות הנוכחיים שלך. על המצוקה הרגשית בה את מרגישה שאת נמצאת, על הדאגות והחששות שלך, ובאופן פשוט – שאת זקוקה לעזרה נוספת או שונה מזו שהם מגישים לך כרגע.

נסי לבדוק שהמכתב מנוסח בצורה כזו שברור שאת מכבדת ואוהבת אותם, וזה לא מגיע כביקורת עליהם חלילה, אלא פשוט מתוך המקום הרגשי הנוכחי שלך.

כשתסיימי לנסח את המכתב ולעבור עליו מספר פעמים – תוכלי פשוט לשים אותו על המיטה שלהם או מקום אחר שנראה לך יעיל, כדי שיוכלו לקרוא בו בשקט ובעיון בזמן המתאים להם.

אפשרות שנייה – לא להסתיר את מה שאת מרגישה

את יכולה לנסות להביע מול ההורים שלך את הקושי הרגשי שאת חווה. לא כניסיון שטחי של הצגות כדי לקבל תשומת לב, אלא במובן העמוק יותר של ה'הצגה': להמחיש להם שבאמת קשה לך, ושאת לא יכולה פשוט 'לזרום' עם המצב הנוכחי לעוד הרבה זמן.

ואיך את יכולה לעשות את זה?

פשוט, במקרה ומתחילות לעלות לך דמעות בגלל מה שאת מרגישה – אז תשאירי את הדמעות על הפנים ואל תנגבי אותן. לכי למקום פומבי יותר בבית, כמו לסלון או למטבח, כביכול כדי לקחת לעצמך נניח משהו לאכול - וככה ההורים שלך יוכלו לראות עלייך את הרגשות שאת מרגישה. ו/או, את יכולה פשוט להיאנח מידי פעם בקרבתם, או לעטות על פנייך הבעה עצובה.

ושוב, הנקודה כאן היא לא "להציג" משהו שקרי כדי לקבל תשומת לב, אלא זו פשוט דרך להראות להורים שלך מה את מרגישה, בלי להסתיר את זה. זה יכול לאפשר להם להבין את המקום שלך, ו'לזרז' את העזרה שלהם בנושא.

אפשרות שלישית – אנשים נוספים

האפשרות הזו היא מעין מפלט אחרון, כי כתבת שההורים שלך מעדיפים שלא לשתף אנשים נוספים, לטובת עתיד השידוכים שלך.

וזה אכן שיקול חשוב.

אבל – יותר חשוב זה שתרגישי טוב עכשיו. זוג מאושר לא מורכב מבני זוג עם קורות חיים נקיים מהתמודדויות, אלא מבני זוג עם קורות חיים שמלאים בהתמודדויות – שהם עברו בהצלחה. הכותרת של מה שעברנו היא לא דבר היחיד שמשנה, אלא מה שמשנה אפילו יותר – זה איך עברנו את ההתמודדות הזו, ואיך אנחנו עכשיו מרגישים טוב יותר, ובריאים יותר בנפשנו.

לכן, במידה ואת מנסה את האפשרויות הקודמות ומרגישה שמצבך עדיין לא השתפר ושההורים שלך עדיין לא מבינים את המצוקה שלך – אולי כדאי לפנות הלאה, לדמות נוספת שאת חושבת שתוכל לעזור לך (מחנכת, יועצת בבית ספר, סבא או סבתא, וכדו').

במידה ואת בוחרת לפנות למישהו נוסף – חשוב מאוד שתיידעי את ההורים על כך. לעשות דברים מאחורי הגב של ההורים זו שיטה מאוד מאוד לא מומלצת, כי היא עלולה לפגום באמון ובקשר ביניכם. משום כך, אם את רואה שאין לך ברירה אלא לפנות למישהו נוסף – תיידעי את ההורים על זה. בכבוד, אבל בנחישות. את יכולה לומר להם שאת מעריכה את המאמצים שהם עשו למענך עד עכשיו, אבל שאת מרגישה שזה לא מספיק ושאת לא יכולה לשאת את זה עוד הרבה זמן, ולכן החלטת לפנות לכתובת נוספת. ובעז"ה, הם בסופו של דבר יבינו את זה ויאפשרו לך לפנות לכתובת אחרת שאולי תוכל לעזור לך.

כמובן שאת יכולה לשלב בין האפשרויות, להוסיף אפשרויות נוספות שעולות בדעתך, וכן הלאה. כל מה שכתוב כאן זה בגדר המלצות והצעות, אך תבחרי לבסוף מה שנראה ומרגיש לך לנכון.

הלוואי ובעז"ה תהיה לך ולהורייך הצלחה רבה בדרך,

שתפעלו מתוך אהבה והקשבה ביניכם,

ואנחנו כאן לכל מה שתצטרכי.

ריבי