חבר מידרדר

שלום חבר יקר!

לפני שאני אגש לשאלה עצמה אני רוצה להגיד שזה ממש משמח לקבל שאלה מבחור שדואג לשלומו של חברו. בדרך כלל אנו נוטים לדאוג בגלל מה שקורה איתנו ולהתייעץ על כך, אבל מי שלוקח ברצינות את הקשר עם חבריו ומתייעץ כדי לעזור להם- זה מדהים! אז יישר כח על זה.

במצב שבו אתה מתאר ישנם שני דברים חשובים שצריך לתת עליהם את הדעת- האחד הוא האם ועד כמה להתערב, והשני הוא איך להתערב. כמובן ששתי השאלות האלו קשורות ומשפיעות אחת על השנייה.

אז האם להתערב? כמובן שכל מקרה לגופו, יש מקרים שצריך ואף חובה להתערב כדי לעזור לחבר וישנם מקרים שבהם כדאי להניח. אך העיקרון הבסיסי שתמיד צריך לזכור הוא שבסופו של דבר החבר הוא לא אני, יש לו שכל משלו ויכולת בחירה שהקב"ה נתן לו, ואם אני באמת חבר שלו עליי להעריך את הבחירות שהוא מקבל על עצמו גם כשהן לא מוצאות חן בעיני.

ההתערבות מגיעה כאשר אנחנו מבינים שיש נקודת מבט שונה מזו של החבר, שאם ייחשף אליה הוא יוכל לבחור אחרת. וכמו שאמרת אתה, "אני יודע שהוא לא אוהב את מה שהוא עושה". כלומר, הצדקת את ההתערבות מצדך על ידי האמירה שהוא באמת היה רוצה ללכת בדרך טובה יותר ואין לו בחירה מלאה בכך. ויחד עם זאת, עם כל הכבוד לחופש הבחירה, ישנם מקרים שבהם ההתערבות היא מחייבת, כאשר חברנו מסכן את עצמו באופן ברור עלינו להתערב ולמנוע ממנו פגיעה בעצמו.

במצב שאתה מתאר אין כל סכנה פיזית לחבר שלך, ויש הרבה אנשים בעולם שלא יבינו מה בדיוק הבעיה וממה אתה מודאג. החשש שלך הוא מפני פגיעה רוחנית בחבר. לא הסברת מה בדיוק הוא עושה שם בעיר אבל נשמע שמדובר בפגיעה רוחנית שלו בעצמו. הדאגה שלך לעולם הרוחני של החבר מראה שהאמונה שלך חזקה ואתה באמת חושב שהוא פוגע בעצמו. שזה כשלעצמו ממש יפה. ולדעתי זה גם אומר שאתה יכול לפעול בנושא כדי להחזיר אותו לדרך הישר. ופה נכנסת השאלה השניה- איך לעשות זאת...

אתה מבין? לפעמים, גם כשהתערבות נצרכת, אם היא תעשה באופן לא נכון היא תגרום להרבה יותר נזק מאשר יתרון. אם למשל תיגש לחבר ותצעק עליו שהוא פוגע בעצמו ושהוא חוטא או משהו בסגנון- ברור שהוא לא ישתכנע והתוצאה היחידה היא שהקשר שלכם ייפגע, וחבל. אני חושב שבכל מצב כזה הכי נכון להגיע מתוך שיח קרוב. תמשיך להתעניין בשלומו, להתעניין באמת, לא בשביל משהו. וכשתגיעו פעם אח, באחת מן השיחות שלכם, לדיבור יותר עמוק- תשאל אותו איך הוא מרגיש עם השינוי שהוא עובר. תדברו על זה. אין לי דרך לדעת מה הוא יגיד לך לאן השיח הזה ילך, אבל אני כן יכול להגיד לך שעצם התחושה הטובה שתיתן לו תשפיע.

אם כשתדברו הוא יגיד ,כפי שאמרת, שהוא לא אוהב באמת את מה שהוא עושה, תגיד לו שיש לו דרך חזרה. תדבר על תשובה ועל כך שהקב"ה אוהב אותו תמיד. תנסה לברר מה בדיוק גרם לו ללכת למקומות האלה, ותיתן לו את התחושה שאתה מבין אותו. תייעץ לו ללכת לדבר עם רב או אדם מבוגר שהוא מעריך. לדעתי, כך תוכל על ידי שיח קרוב להפנות את המחשבה שלו ממצב שאומר "אני שם וזהו" למצב של התמודדות וניסיון אמתי לחזור לדרך ישרה.

מכיוון שאני לא מכיר את החבר והשאלה לא מגיעה ממנו אני באמת לא יודע לתת רעיונות ספציפיים שיעזרו, אלא רק הדרכה לתמיכה וייעוץ כפי שכתבתי. מה שאני כן יכול להגיד לך, זה שבדרך כלל אנשים שיוצאים מהיישוב "לעיר הגדולה" ומחפשים שם ריגושים, הם חיים במין תחושה שהיישוב הקטן כולא אותם. והם לא יודעים שהתורה והאמונה הרבה יותר גדולים מהרב שלהם בבית ספר או ממה שהם מכירים מהיישוב, ובעצם- גדולים יותר מכל מה שגרם להם להרגיש לא שייכים. החבר שלך יצא לחיפוש, אם תעזור לו להרגיש שאולי איפשהו, בבית מדרש אחר, במקום אחר יש תורה שאליה הוא כן יכול להתחבר- זה בהחלט יכול לפתוח לו את הראש לכיוונים חיוביים יותר ולהחזיר אותו לדרך טובה ואמתית.

אני מסכם- תזכור להיות שם בשבילו וקודם כל להיות חבר. ההתערבות היא לגיטימית השאלה איך? תשתדל להגיע מתוך תחושה של ענווה והתעניינות אמתית בשלום חברך. על ידי שיח קרוב תוכל לנסות להבין מה גורם לבריחה לעיר ולתת תחושה שיש לאן לחזור.

ודבר אחרון, איזה כיף לחבר שלך שיש לו חבר טוב כמוך!

המון הצלחה!

אסף