חברות לא טובה: איך להיפרד בלי לפגוע?

עדן היקרה, שלום לך.

תודה שפנית אלינו. מקווה שנצליח טיפה להקל עלייך את התהליך שאת עוברת.

קראתי את השאלה שלך והוספתי להסתובב איתה במחשבות שלי. לפעמים יש איזושהי תחושה שחברים זה משהו עם קביעות בחיינו, חלק מזרם החיים השוטף הטבעי. הם נכנסים לחיינו בהדרגתיות מסויימת, בתהליך מסויים מתרבים קצת יותר, מרגישים בנוח יותר לשתף ומתפתח רצון להיות אחת בחברת השניה עד שנוצר מין סטטוס כזה קבוע – "חברות". קשר חברי הוא לא דבר סתמי, הרב אבינר אומר שחברות זה ברית. אנחנו רוצים להיות נאמנים לחברים שלנו, להיות שם בשבילם. לנתק קשר זה הפוך מהנטייה הטבעית המבורכת שלנו בנוגע לחברים שלנו. אבל יש מקרים בהם זה נצרך. במקרים כמו שלך לא רק אפשר, אלא כדאי לפעול על מנת לשמור מרחק ובעצם לשמור על עצמך.

פרידה יזומה מחברה זה לא דבר שמדובר מספיק. מהסתכלות סביבנו נראה שיש רק שתי אופציות לפרימת קשר: התמוססות טבעית שקורית לפעמים (בסוף אנחנו לא נשארים חברים של כל מי שהיה איתנו בגן) או לחלופין מריבה קשה או משבר בקשר שגורם לשני הצדדים להפנות עורף. שתי האופציות לא רלוונטיות ולא רצויות פה.

אז מה עושים באמת כשבוחנים קשר ובבגרות רבה מזהים שהוא לא עושה לי טוב?

עלית פה על דבר גדול- אני לא צריכה להיות בקשר שלא טוב לי בו. וארשה לעצמי להוסיף שיש פה לימוד נוסף- יש דברים שהתאימו לנו פעם והטיבו איתנו, וגדלנו והיום הם כבר לא מתאימים לנו. וזה בסדר.

הזיהוי שלך של הבעייתיות בקשר ביניכן, הרצון שלך להיות אקטיבית מול המצב תוך תשומת לב לרגשות של אותה אחת שאת רוצה להתרחק ממנה מדברים מעל עצמם על הבגרות והרגישות שלך. אני מוקירה ומברכת אותך על הרצון שלך להיות טובה ולעשות לעצמך טוב. אני בטוחה שהרבה אנשים עוצמים עיניים כשהם חווים מצבים דומים, מתפללים שזה יחלוף מעצמו. הגישה שלך הרבה יותר אחראית ומומלצת. את לגמרי על הדרך הנכונה.

אז בעצם המצב הוא כזה-

חברה שלא עושה לך טוב, אפילו מדרדרת אותך. החלטה ברורה לנתק מגע, וכמה שפחות לפגוע.

איך עושים את זה?

כמובן שהרעיונות שלנו הם בגדר כיוונים למחשבה. זה לא מדע מדוייק, אמנם הם מסודרים כתוכנית בשלבים, אבל קחי את הרעיונות שמצאו חן בעינייך ותיישמי אותם בצורה שאת מרגישה איתה בנוח. כדאי גם מאוד לפני כל השלבים ותוך כדי, להתייעץ עם ההורים או היועצת. תמיד כדאי להתייעץ עם מבוגר אחראי שאת סומכת עליו, אבל במיוחד פה הם גם יוכלו לעזור לך לעשות את זה נכון וגם כדאי שתהיה לך תמיכה תוך כדי.

1. לכתוב לעצמך על דף במקום שמור למה רצית מלכתחילה לעצור את הקשר. לפרט איך את אתן מתנהלות ביחד, למה זה לא טוב לך, וגם לכתוב איך נראית בעינייך חברות טובה, שמקדמת אותך לכיוון שאת רוצה להגיע אליו. לא כדאי לדלג על השלב הזה – התזכורת הזאת תתן לך כוח מול האתגרים ותזכיר לך למה בכלל את עושה את זה.

2. לאט לאט להתחיל ליצור לך מרחב שאינו משותף לשתיכן. השלב הזה כולל דברים שכנראה את כבר עושה – לא ליזום אינטראקציה משותפת שיכולה להימנע אם לא תיצרי אותה בעצמך.

ההתמוססות טבעית מוחלטת יזומה זה משהו שקשה לעשות, ועוד יותר קשה בלי לפגוע. אני ממליצה להתייחס לסעיף הזה רק כשלב קצר ראשוני שיכול לעזור לרכך את המכה כדי לא ליפול על החברה בבום. (לדעתי זמן סביר לשלב הזה הוא בין שבוע לשבועיים. יותר מזה זה התחמקות.)

3. לדבר איתה. פנים אל פנים. הרבה פעמים מרצון טוב ומפחד לפגוע אנחנו הולכים סחור סחור וזה לא בהכרח טוב יותר. זה קצת כמו להוריד פלסטר לאט. הסיטואציה לא נעימה וכנראה שאין איך לנטרל לחלוטין את הסיכוי שתפגעי בה. את מכירה אותה הכי טוב, תתכנני את כל המסביב שיאפשר לך לעשות שיחה בצורה הכי טובה, נעימה ובוגרת.

מבחינה טכנית:

מיקום- אולי מקום ציבורי שיש עוד אנשים סביבכן וזה ישמור עליכן מלריב או לצעוק? או אולי מקום מבודד?

זמן- איך מגבילים את הזמן מראש, שלא תוכלו להימרח?

הכנה- כשאת קובעת איתה לעדכן אותה שאת רוצה לדבר שיחה רצינית, עליכן. שלא תחשוב שהיא יוצאת איתך למפגש כיפי ורק שם יתברר לה למה התכוונת.

מבחינת תוכן השיח בניכן:

לזכור שאת לא באה לדון איתה או להתלבט. את מגיעה לשיחה אחרי שכבר החלטת. יש לזה כמה השלכות-

א. אין לך למה לנזוף בה, או לשפוט אותה על הדברים שהיא עושה שבגללם את רוצה להתרחק ממנה. זה סתם יגרום לה או להרגיש רע או לנסות לשכנע אותך שהיא תשתנה. בשתי האפשרויות אנחנו לא מעוניינים.

ב. לקחת אחריות על ההחלטה, להגיד ברור ובהיר מנקודת המבט שלך. " אני יודעת ששמת לב שבתקופה האחרונה פחות יכולתי להיפגש ולדבר איתך. אני מאוד מעריכה ומודה על החברות שהייתה לנו אבל אני לא יכולה שנמשיך כמו שהיינו פעם."

ג. אפשר להוסיף הסבר - "אני מרגישה שאני צריכה קצת מרחב ומרחק לעצמי." או "אני מרגישה שאנחנו המון ביחד וזה חוסם לי את האפשרות להיפתח לעוד אנשים, דבר שאני רוצה לעשות." או כל משפט שרלוונטי לתחושות שלך ומסביר שאתן לא תמשיכו עוד.

אפשר אולי לכתוב לה פתק ולהביא לה מתנה קטנה קטנה. להבהיר שאת עושה את זה לא כי את כועסת עליה. פשוט כי זה מה שטוב לך.

כדאי אולי לכתוב לעצמך מראש איך את מדמיינת שתתנהל השיחה, אולי אפילו להתאמן מול אבא או אמא ולחשוב ביחד איך מגיבים בעדינות אם היא בוכה או מתעצבנת.

יכול להיות גם שתחליטי עם ההורים שלך שכדאי שהם יגידו מראש להורים של החברה, או לפחות ליועצת או למדריכה כדי שתהיו בטוחים שיהיה מישהו שידע לדבר איתה על זה.

4. לקחת נשימה עמוקה. יכול להיות שישימו לב שאתן כבר לא חברות, אולי אפילו ישאלו אותך שאלות. אפשר להגיד אולי שפשוט כל אחת מכן עם החברות שלה, וזה מה שטוב לכן. לא כדאי לפרט או להסביר. את הרי רוצה לשמור על כבודה של חברה שלך ולא לדבר עליה רע. תנסי להתרחק כמה שיותר מלדבר על זה עם אנשים אחרים. אם את מרגישה צורך לשתף, תבחרי חברה אחת שאת סומכת עליה. ככל שלא עושים מדבר כזה סיפור, גם הבנות האחרות ממשיכות הלאה ושוכחות שזה בכלל קרה.

5. "רחוק מהעין רחוק מהלב" – היה הכי קל אם היית יכולה פשוט לא לראות אותה. אתן לומדות באותו בית ספר וזה לא אפשרי, אבל אם אפשר להפחית את הקרבה הפיזית בניכן זה עוזר, אבל לא הכרחי. לא צריך לפחד מלראות אותה או להגיד לה שלום. תמשיכי להתנהג בטבעיות ולאט לאט זה יהפוך לטבעי.

6. להתפלל. אנחנו אומרים כל יום בתפילה "יהי רצון מלפניך...שתצילני היום ובכל יום... מחבר רע..." תתפללי לה' שישלח לך חברים טובים, ויעזור לך לעבור הכי בקלות את התקופה הזאת.

לסיכום: שיהיה לך המון בהצלחה. תמשיכי לסמוך על עצמך ולהקשיב לקול הפנימי שלך ושבע"ה תהיי מוקפת באנשים שמוציאים ממך טוב ואת אוהבת את מי שאת בחברתם.

את מוזמנת לעדכן אותנו איך התמודדת בסוף ומה עבד, ואולי זה יעזור לאנשים נוספים בדרך.

שולחת לך חיבוק ענק! עלי והצליחי.

נעמה