שאלה
בס"ד
שלום כבוד הרב,
יש בפניי סוגיה ומעין צומת דרכים. אני בחורה דתייה ונמצאת בקשר זוגי עם בחור חילוני. התחלנו כזוג לא שומר נגיעה, ובתהליך ההתחזקות שלי ב''ה התחלתי לשמור נגיעה, והוא החליט להצטרף אלי ולנסות (שומר רק ממני). ניסינו, היה לו קשה, וניתקנו קשר, ומאוחר יותר חזרנו להיות בקשר וניסינו שוב, ושוב לא הלך.
יש לציין שהוא בחור עם זיקה לדת - מוסדות חינוכיים ממלכתיים דתיים, בית מסורתי וכו'.. בעבר הוא רצה לחיות בבית דתי, עם אישה דתייה, ועם הזמן הרצון הולך ומתמוסס. ישנם ניסיונות להחזיר אותו בחזרה אבל כשהאדם לא רוצה זו לא תשובה אמיתית.. וכעת אנחנו נתונים שוב בצומת של להישאר או להיפרד, על אף שאנו יודעים מהי התשובה הנכונה כרגע.
הבעיה העיקרית היא שאני, כבחורה דתייה, צריכה ורוצה זוגיות שתוביל לחתונה, אבל הוא לא רוצה, ומבחינתו שמירת הנגיעה צריכה להיות חמש-שש שנים עד שירגיש מוכן ובשל לחתונה - דבר לא הגיוני ולא מציאותי, וודאי שתהיינה נפילות.
אבקש את עזרתך- מה עלינו לעשות? ביחד או לחוד מה על כל אחד מאיתנו לעשות?
תודה ויום טוב.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
בס"ד
שלום רב,
את יודעת את התשובה: "שאנו יודעים מהי התשובה הנכונה כרגע". אז עם כל הקושי, צריך לעשות מעשה, ויפה שעה אחת קודם, מפני שככל שאתם ממשיכים, הקשר מתחזק ויהיה קשה להפסיק. גם אם בסוף תפסיקו, זה רק יכאב יותר.
אתם 'נוסעים' בכיוונים הפוכים: הוא בדרכו החילונית, את עם צפיות לבית דתי.
אם הייתם מתחתנים היום, אפשר היה להקים בית של זוגיות דתיה-חילוני, סובלנית ומתחשבת. אבל להמתין חמש-שש שנים, אין שום סיכוי, כוחות הטבע הגופניים ידחפו אתכם במשך הזמן, לוותר על כל הגבולות...