וויכוח עם נוצרי

שלום וברכה

אני ממעט מאוד להשתתף בדיונים תיאולוגיים בינדתיים. אמנם, ראשונים עסקו בכך רבות (ויכוח הרמב״ן לדוגמה), אולם בדרך כלל מתוך אילוץ ולא מתוך בחירה. השוואת הדתות ככלי מאבק ביניהן אינו נראה לי מבורך, ואיני רואה בו טעם גדול. אדגיש כי איני מבקש לרפות את ידיך מלעסוק בכך, ואפשר שהדבר חשוב מאוד. כתבתי רק שאני בדרך כלל לא חלק מזה.

כדי לעסוק בדיון הזה צריך לבחון מה אנחנו משווים. אם אנחנו משווים את האמור בתנ״ך ובהלכה המקורית – אין ספק שבתחום האכזריות כפי שהיא מוגדרת היום היהדות היא חלק מהעולם הנלחם באמונות והדעות הזרות בכוח האלימות וההרג. אני חושב שאסור לנו להיות אפולוגטיים, וראה דברים שכתבתי כאן: http://mikrarevivim.blogspot.com/2010/05/blog-post_2873.html. אנחנו מחויבים למה שהקב״ה כתב בתורתו הקדושה, ולקרוא אותה כפי שהיא באמת אומרת, ולא בדרכים מעוותות. אדגיש כי מדובר בכתיבה לא מחתרתית, והדברים פורסמו באתרים חילוניים.

ברם, אם אנחנו משווים בין אומות העולם שהיו אז ובין היהדות בימי המקרא – אנו רואים צעדים מוסריים מובהקים של היהדות המתקדמים בהרבה מהסובב אותנו. ניתן להדגים זאת בדיני המלחמה, אך הרבה יותר טוב לראות זאת ביחס התורה ובציוויה לעבד, על רקע העבדות שהייתה קיימת אז.

את העיקרון הזה אנו מוצאים לאורך הדורות בדברי הפוסקים. גם היחס לעובדי עבודה זרה השתנה (״גויים המתוקנים בנימוסים״), גם המודעות לבעיה הגדולה בשפיכות דמים, אפילו פנים ישראלית (״משרבו מרצחים גלתה סנהדרין״), גם בעקרונות מוסריים רבים אחרים. כל זה עוד לפני שהכנסנו למשוואה את קידוש השם (ראה: https://www.ypt.co.il/beit-hamidrash/view.asp?id=4150).

הדבר דומה לתחום שפיכות דמים אחר – החלפת השלטון. לאורך התנ״ך כולו, וגם בהלכה הקדומה, החלפת השלטון נעשתה בצורה אחת ויחידה: הריגת כל השלטון הקודם על שרידיו ופקידיו. אין דרך אחרת, כיוון שאלו היו הכלים. מי שנהג כך היה שליט לגיטימי. ואילו עתה – מי שינהג כך יהיה רוצח המונים.

ואם כן, כשאני משווה את הנצרות לדינמיקה של היהדות אני מגלה את העובדה שכאשר לנצרות היה את הכוח לעשות זאת, גם בעידן בו האלימות פינתה את מקומה כיסוד במאבקים דתיים – היא עשתה זאת בשפיכות דמים עצומה, אכזרית ונוראה, תוך שלילת זכות הקיום. ליהדות אמנם לא הייתה אפשרות לעשות זאת, אולם הדינמיקה הפנימית של העולם היהודי – כוללת בתוכה עולם ומלואו של תיקון מוסרי, וכאמור – איני רואה מצב בו אנו נהרוג נוצרים גם כאשר תהיה לנו היכולת הפיזית לעשות כך, לאור דרכי התורה כפי שכתבתי לעיל.

כל טוב