ה׳ כועס עליי?

שלום

ראשית, אני מבקש ממך להוציא מהראש את המילים "אני סתם מבלבלת פה את השכל" ו"חירטוט". את מבטאת מצוקה אמיתית, וזה הדבר הכי טוב שבעולם לעשות ולברר ולהתאמץ להתקדם, ולא להיתקע סתם במקום שבו את נמצאת.

לגופו של עניין. כשאדם נמצא בעקבות התשובה שלו במצב של דיכאון וייאוש, אז זה אומר שצריך להעמיק עוד יותר בעניין התשובה. צריך מאוד להיזהר מהיצר הרע, שמתחפש ליצר הטוב, ומשכנע את האדם כמה שהוא לא טוב. אני חושב שאת צרכה להשקיע בלימוד בנושא ערך התשובה. כי לימוד מעמיק שכזה יחשוף בפנייך את הערך הגדול והעצום של התשובה, ואת העובדה שהכאב על הנפילות שהיו לך, לא סותר בכלל את השמחה הגדולה שאמורה להיות לך על זה שחזרת משם, וכן את האהבה הגדולה שה' אוהב אותך וכמה הוא שמח בבת היקרה שלו שחזרה אליו.

בהקשר לזה כדאי ללמוד הלכות תשובה לרמב"ם וכן חלקים מ'אורות התשובה' של הרב קוק (במיוחד פרקים י"ד וט"ו), וספרים נוספים.

אני מביא כמה דברים רלוונטיים, בבחינת 'תן לחכם ויחכם עוד'.

חז"ל אומרים במסכת קידושין (דף מט עמוד ב') שאם איש שהוא רשע גמור אומר לאישה - הרי את מקודשת לי בתנאי שאני צדיק, היא מקודשת מספק. למה? שמא הרהר תשובה בדעתו. כלומר, אם היינו יודעים בוודאות שהוא הרהר בתשובה, היא נחשבת מקודשת בוודאות. אשת איש גמורה. זאת אומרת שרשע גמור יכול להפוך להיות צדיק ברגע אחד, אם הוא מהרהר באמת בתשובה.

במסכת ברכות (דף יב עמוד ב) כתוב 'כל העושה דבר עבירה ומתבייש בו מוחלין לו על כל עונותיו'. כלומר, אפילו זה שעשה עבירה ובזמן העבירה התבייש בה מוחלין לו על כל עוונותיו. אז מה נאמר על מי שלאחר שנפל עשה תשובה? ברור שמחול לו והוא צדיק.

בהלכות תשובה לרמב"ם, בסוף פרק ג', לאחר שהרמב"ם מונה את כל אלו שאין להם חלק לעולם הבא, כלומר כאלו שעברו על עבירות חמורות ביותר, הוא כותב כך - "במה דברים אמורים שכל אחד מאלו אין לו חלק לעוה"ב? כשמת בלא תשובה. אבל אם שב מרשעו ומת והוא בעל תשובה, הרי זה מבני העולם הבא, שאין לך דבר שעומד בפני התשובה. אפילו כפר בעיקר כל ימיו ובאחרונה שב יש לו חלק לעולם הבא, שנאמר שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו".

ושם בסוף פרק ד', לאחר שהוא מונה את כל הדברים המעכבים את התשובה, הוא מוסיף - "כל אלו הדברים וכיוצא בהן, אף על פי שמעכבין את התשובה, אין מונעין אותה. אלא אם עשה אדם תשובה מהן הרי זה בעל תשובה ויש לו חלק לעולם הבא". כלומר, אין דבר בעולם שיכול למנוע מתשובה. על כל חטא (נכון שלפי חלק מהראשונים, נמנעה תשובה מפרעה הרשע, אבל אני מניח שאתה מבין שאתה לא ממש במדריגתו).

ובפרק ז' הוא כותב - "ואל ידמה אדם בעל תשובה שהוא מרוחק ממעלת הצדיקים מפני העונות והחטאות שעשה. אין הדבר כן, אלא אהוב ונחמד הוא לפני הבורא כאילו לא חטא מעולם. ולא עוד אלא ששכרו הרבה שהרי טעם טעם החטא ופירש ממנו וכבש יצרו. אמרו חכמים מקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורין יכולין לעמוד בו. כלומר מעלתן גדולה ממעלת אלו שלא חטאו מעולם מפני שהן כובשים יצרם יותר מהם". את מבינה איזו מעלה גדולה ועצומה יש לך? את מבינה עד כמה הקב"ה אוהב אותך ושמח בך?

"צריכים להעמיק מאד באמונת התשובה ולהיות בטוח, שבהרהור תשובה לבד גם כן מתקנים הרבה את עצמו ואת העולם. ומוכרח הדבר שאחר כל הרהור תשובה יהיה יותר שמח ומרוצה בנפשו ממה שהיה בתחלה. וקל וחומר כשכבר בא ההרהור לידי הסכמה של תשובה, וכשהוא מחובר בתורה וחכמה ויראת שמים, ומכל שכן כשהתכונה של האהבה הא-להית פועמת בנפשו. וירצה את עצמו וינחם את נפשו הנהלאה, ויחזקה ככל מיני חזוקים שבעולם, כי דבר ה' הוא "כאיש אשר אמו תנחמנו, כן אנכי אנחמכם". (אורות התשובה ז,ו)

"מרעיונות כאלה של קדושה ושל תשובה שהם מביאים לידי עצבות צריכים להתרחק לפעמים, כי יסוד השמחה הקשורה בעומק הקודש הוא גדול מכל תוכן של קדושה ושל תשובה אחרת. על כן כאשר באות לו מחשבות של יראה ושל תשובה בדרך עצבון יסיח דעתו מהם עד שתתכונן מחשבתו, ויקבל עליו כל התוכן של קדושה ושל יראת שמים בדרך חדוה ושמחה הראויה לישרי לב עובדי ד' באמת. " (שם יד,יא)

האם הכיוון של הדברים הללו מדבר אלייך? מעודד אותך?

אל תשכחי לעולם איזה יהלום יקר את לקב"ה ועד כמה האהבה שלו אלייך עצומה וגדולה.

בהצלחה רבה.

מוזמנת לכתוב שוב