שאלה
שלום רב כבוד הרב,
קראתי מעט בנושא חטאי עם ישראל ובגדול בנושא "צדיק ורע לו,רשע וטוב לו"
ואני תוהה לגבי הכוונה האמיתית של אדם שחוזר בתשובה כתוצאה מתקופה רעה,או כתוצאה ממקרה קשה.
האם אין בכך מניע אינטרסנטי?
הרי לפני שהיה לאדם החילוני רע,הוא לא חשב על התקרבות אפילו,ואילו כרגע,כשהאדם עומס בפני קושי כלשהו,פתאום הוא מחפש עזרה מכל כיוון שלא יבוא.
האם אין בהתקרבות שכזו כוונה לא טהורה?
אני תוהה לגבי העניין כבר זמן מה,ואין לי תשובה של ממש.
תודה רבה.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
לשאול שלום רב
אדם צריך תמיד לעשות חשבון נפש, כלומר לבחון את עצמו, את מעשיו ומחשבותיו ולראות מה טוב ומה צריך לשפר.
אבל בד"כ אנו שקועים בשגרה שלנו, אנו זורמים וממשיכים הלאה. קשה לנו לעצור ולבחון את עצמנו.
לכך נועדו זמנים מיוחדים לחשבון נפש כמו יום כיפור. אבל זה לא מספיק.
דברים רבים עשויים לגרום לנו לעצור לרגע ולחשוב - שיעור טוב, ספר, משפט שאומר לנו מישהו.
מקרה קשה, צרה וכדומה הם סטירת לחי חזקה שמעוררת אותנו לעצור ולבחון את עצמנו, איפה טעינו ומה צריך לתקן.
ברור שעדיף להתעורר מכח מחשבה מעמיקה או מתוך שמחה ואושר. אבל גם התעוררות שבאה ממקום של קושי, אם התוצאה הטובה שלה זה תיקון ותשובה, אז זאת תשובה ראויה, גם אם התחילה מצורך.
כמובן שכוונתי היא לתשובה אמיתית. לא לתשובה חיצונית בלבד. לא רק לשנות פריט לבוש זה או אחר אלא תיקון אמיתי של הדרך, של המחשבה, של המידות, וכמובן גם של המעשים.
אמנם כל התחלה של תיקון, כל שינוי מגמה, ואפילו מחשבה, היא דבר טוב. אבל צריך לשאוף ליותר.
לכן העיקר זה לא מה הניע את האדם, אלא מה הוא עשה עם זה. ואם זה הוביל אותו לתשובה אמיתית, עמוקה, והוא לא נשאר בצד הנמוך שלה, אז זה מצויין, וגם עליו נאמר "במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד"
אקווה שעניתי
בברכה
אפי קיציס